אחרי שביום שני האחרון התפרסם הדירוג למקומות 21-30, הגיע הזמן לקחת צעד נוסף קדימה ולדרג את העשירייה השנייה. מי שצריך תזכורת לגבי הפורמט, הדירוג או השחקנים המדורגים מהמקום ה-21 ועד ל-30 (כולל מי שלא נכנס לדירוג) –
מוזמנים לקרוא כאן.
20: מוחמד אבו רומי (עירוני קרית שמונה והפועל באר שבע)
ציון עונתי משוקלל: 7.11
יש דירוגים מובנים מאליהם, ויש דירוגים מפתיעים. אף אחד לא ציפה לראות את מוחמד אבו רומי בטופ-20 מלבד משפחת אבו רומי בעצמה, וגם זה בסימן שאלה, אבל מה שמגיע – מגיע.
אלמלא המעבר של הקיצוני לאלופה בינואר, רבים היו מפספסים את עונת הפריצה שלו בקרית שמונה. הניצוצות החלו כבר בצפון הרחוק. מגני היריבות לא יכלו להתמודד עם המהירות שלו, כוח הפריצה והתזמון בכניסה לשטחים. אבל כשאתה בקבוצה קטנה, היכולות הללו לא תמיד מגיעות לידי ביטוי. הבמה הגדולה באלופה היא שהעניקה לו את ההכרה.
מה הביא אותו למקום הזה? אבו רומי הוא שילוב שלא נראה רבות אצל שחקני כנף ישראלים. לא רק מהירות ודריבל, אלא חבילה שלמה. בואו נפרק את זה:
הסיומת חלשה, והוא כבש רק 4 שערים העונה על 6 שערים צפויים (xG). כשמתחילים לדבר על יצירת מצבים התמונה משתפרת. אלו לא רק 7 הבישולים כמו הגיוון: קרוסים, מסירות עומק, מסירות בנגיעה ובעיקר דריבל ומהירות על קו ימין. במשחק מול עירוני טבריה במחזור ה-10 השוער שלח כדור ארוך, אבו רומי שבכלל היה סגור על ידי מגן טברייני ליד מחצית המגרש, הוריד את הכדור בראש, פרץ עד לשליש האחרון ותוך כדי תנועה שלח טאץ׳ לאוגריסה שנשאר ב1-על 1 מול השוער. גול קל.
היכולת לשלוח אל אבו רומי כדורים חצי אבודים ולראות אותו משתלט עליהם בזכות הפיזיות, המהירות והשליטה בשטח היא היכולת המרכזית שהביאה אותו לעשירייה השנייה בדירוג. הוא מנצח ב-7.8 מאבקים על הכדור במשחק, מהם 2.8 מאבקים באוויר, מספר בלתי נתפס לשחקן כנף. והגיע לשיא במאני-טיים בדרך לאליפות. מוחמד אבו רומי היה שחקן טופ-20 העונה.
משחק שיא: לציון הגבוה ביותר אבו רומי זכה במדי קרית שמונה מול בני ריינה (מחזור 3), שם נגח פעמיים לרשת בניצחון 3-1. אבל המשחק שנזכור, יותר נכון המחצית שנזכור היא בטרנר מול בית״ר. במחצית אחֿת הוא שרף את אגף שמאל של בית״ר, בישל לזלטאנוביץ׳ את הראשון וחטף את הכדור בדרך לשער השני. ציון משחק מול ריינה 8.9
19: טייריס אסנטה (מכבי תל אביב)
ציון עונתי משוקלל: 7.13
מגן-בלם עם המון קלאס במשחק.
הסגנון של אסנטה מבלבל: מצד אחד, הוא לא מהמגנים שדוהרים במהירות על הקו ומרימים, ולכן עולה המחשבה שהתפקיד האידיאלי בשבילו הוא בלם. מצד שני, הוא מביא עימו ערך על פני כל האספקטים של התפקיד: הוא מצוין ביציאה קדימה עם הכדור, הכוח הפיזי שלו מאפשר לו להיכנס לאמצע ולדהור עם הכדור או לשחרר לחץ במסירה ארוכה.
מלבד קרוסים (רק 0.15 קרוסים מוצלחים למשחק) אסנטה מציג נתונים יוצאי דופן לעמדה. אלו חלק מהמספרים שלו ל-90 דקות משחק, לצד אלו של אחד המתחרים המרכזיים בעמדה, גיא מזרחי,(בסוגריים):
אסנטה מצטיין בכדורים הארוכים עם 3.7 כאלו ב-56% הצלחה (2.6 ב-46% הצלחה אצל מזרחי) ומנצח ב-5.9 קרבות על הכדור ב-60% הצלחה (לעומת 4.3 ב-53% הצלחה).
אסנטה הוא שחקן של קלאס, לא של דהירה, והוא משלב תזמון ופיזיות שמאפשרים לו להתמודד כמעט עם כל שחקן בליגה, גם הגנתית וגם התקפית. הוא בישל 2 שערים וכבש עוד 3, אחד בראש ושניים בבעיטות אדירות מחוץ לרחבה.
משחק שיא: בעמדה שבה אתה בעיקר מסייע לקבוצה ולא יוצר או מסיים עיקרי, יש הרבה משחקים מעולים אבל אין אף משחק מרכזי שבו אסנטה ממש ״שרף את הדשא״. במחזור ה-31 מול הפועל פתח תקווה כל מכבי חגגה, ואסנטה היה שם הגנתית, פתח את ההגנה במסירות חכמות וקינח בשער בבעיטה מרחוק. ציון משחק 8.4
18: מאור לוי (מכבי נתניה)
ציון עונתי משוקלל: 7.13
למרות שנחלש לקראת סוף העונה, מאור לוי עשה התקדמות גדולה בעונה שאותה סיים כאחד הקשרים הישראליים המובילים בליגה ומי שיכול לשים את עיניו לעבר קבוצות הצמרת. לפחות מי מהן שתהיה מוכנה לשלם.
על מאור לוי הוטל התפקיד הבלתי אפשרי של לחבר בין ההתקפה (המעולה) ובין ההגנה (הלא קיימת) של מכבי נתניה, בקישור דליל בן שלושה שחקנים בלבד. והוא עשה את מה שיכול היה לעשות: החל מלרדת אחורה ולהתחיל להניע את הכדור, דרך מסירות נהדרות חותכות הגנה ועד לגיחות לאיזור הרחבה. כדי להמחיש את העומס עליו, 39 מסירות מדויקות ל-90 דקות הן יותר ממה שמוסרים ביחד לויזו וטוריאל, שיופיעו בהמשך הכתבה.
לוי יוצר מצבים ברמה גבוהה, אבל מה שהבחין אותו מאחרים העונה היא הסיומת. 8 שערים, כולם מהשדה וללא פנדלים ועל 3.7 שערים צפויים בלבד. אלו 4.3 שערים נוספים שלוי תרם לקבוצה שלו על פני קשר ממוצע באותן ההזדמנויות – תרומה יוצאת דופן לקשר מנהל משחק. יש לו 4 מתוך 4 בהזדמנויות ״טובות מאוד״ (לפחות 25% סיכוי כיבוש) ועוד 4 שערים ממצבים קשים יותר. בעונה הבאה כנראה שהוא לא יצליח לשחזר את יעילות הכיבושים, אבל אם ישמור על היכולת לנוע על כל המגרש ולחלק מסירות אנחנו נתחיל לדבר עליו הרבה יותר.
משחק שיא: משחק שיא: קשה לבחור משחק אחד לשחקן עם למעלה מעשרה משחקים בטווח של 7.8-8.5, אבל אם חייבים זה יהיה הניצחון הביתי 1-4 על מכבי חיפה במחזור ה-20. לוי כבש מחוץ לרחבה כבר אחרי 3 דקות ובמחצית השנייה התנפל על נבות רטנר, חטף לו את הכדור ושלח מסירת אמן לטבארס שהסתיימה בשער השלישי. ציון משחק 8.9
17: איגור זלטאנוביץ׳ (הפועל באר שבע)
ציון עונתי משוקלל: 7.17
לא קל להיות איגור זלטאנוביץ׳. החלוץ הסרבי שהגיע מנתניה נע בלי הפסקה ונוגע בכדור בחלק ההתקפי פחות מ-25 פעמים במשחק.
אבל זלטאנוביץ׳ הוא אחד שלא מפסיק לעבוד וזה היה הערך שלו גם כשהכדורים לא נכנסו. המשחק ההתקפי של הפועל באר שבע בנוי על הלחץ (כן, ההתקפה מתחילה מההגנה) והחלוץ הוא מי שמתחיל את הלחץ הזה היישר מהשוער. כך היה כשאיגור חטף לעומר ניראון וסידר לדן ביטון שער כבר אחרי דקה.
סידור מצבים הוא עוד יכולת מפתיעה שראינו מהחלוץ הסרבי, שהתגלה כאמן של מסירות חכמות בשטח קטן. מחזור לפני הבישול מול נתניה הוא החליף דאבל-פאסים עם דן ביטון בדרך לניצחון על מכבי תל אביב. על אף שזלטאנוביץ׳ נוגע מעט מאוד בכדור ומעביר רק 11 מסירות מדויקות ל-90 דקות משחק, לא פעם אלו המסירות שפותחות את ההגנה. במשחק האליפות ההורדה שלו בראש לג׳בון איסט הובילה ל3-2 של אחמד ששבר שיוויון.
ולמרות שהשערים לא נכנסו במשך חלק גדול של העונה, זלטאנוביץ׳ מסיים אותה עם 12 שערים מהשדה ועוד 2 פנדלים (אחד סחט בעצמו). את 12 השערים הוא כבש על קרוב ל-13 שערים צפויים, רמז לכך שהסיומת לא הייתה במיטבה (עלה לקבוצה כמעט בגול). כשהוא נכנס לזון, הסרבי כבש 5 שערים ב-4 המשחקים הראשונים בסיבוב הראשון של הפלייאוף, שערים שבסופו של דבר הביאו להפועל באר שבע את האליפות.
משחק שיא: זלטאנוביץ׳ הגיע לשיא כשפגש את בית״ר ירושלים. במפגש הראשון בין הקבוצות הוא בישל לביטון את שער הניצחון. במפגש השני כבש בנגיחה. בשלישי זו כבר הייתה ההצגה הטובה ביותר: בגול הראשון הוא השתלט מול קרבאלי בתנועה של חלוץ קלאסי וכבש. בגול השני הוא זיהה הזדמנות וכיוון בדיוק לפינה של סילבה. צמד ענק בדיוק ברגע שבו הקבוצה הייתה צריכה אותו יותר מכל. משחק קודם, מול הפועל פתח תקווה, הוא כבש, בישל, הוכשל ברחבה ותרגם את הפנדל. 0-3 כשכל השערים באחריותו. ציון כל אחד מהמשחקים 9.0
16: בראיין קרבאלי (בית״ר ירושלים)
ציון עונתי משוקלל: 7.2
האם בריאן קרבאלי היה ממוקם במקום גבוה כל כך גם בלי גדראני לצידו? נשאיר את שיתוף הפעולה בין השניים בצד ונדבר רק על מה שקיבלנו העונה מהבלם הקולומביאני גדול המימדים. וקיבלנו ממנו הרבה.
קרבאלי הוא בלם ששחקני התקפה מתקשים להתמודד איתו באחד על אחד, בטח באוויר. מתוך כל 4 מאבקים באוויר הוא מנצח קרוב לשלושה ומפסיד רק אחד (71% הצלחה) וראינו את היכולת האווירית שלו מתממשת בדיוק ברגע הנכון, עם שערים לרשת של מכבי חיפה ומכבי תל אביב בפלייאוף העליון. בגובה 1.88, חזק וחסון, הוא מסוגל לסגור חורים בהגנה בזכות המהירות ולעמוד מול כל שחקן התקפה במהירות וכוח.
יחד עם זאת, הוא לא אלגנטי כמו בלמים אחרים. קרבאלי השתלב בהנעת הכדור של בית״ר למרות דיוק נמוך מאוד בכדורים הארוכים (44% דיוק) והוא פגיע כשנתפס באיזור מחצית המגרש מול מתקיפים נמוכים וזריזים. גם הנטייה שלו ללכת עם הידיים קדימה לכיוון התוקף עוד תעלה לקבוצה שלו באדומים ופנדלים.
ועדיין, בקבוצה שלוחצת באגרסיביות כמו בית״ר, בקבוצה שמרכזת את השחקנים על שטח קטן ומשאירה חורים גדולים, בלם כמו קרבאלי שמסוגל גם ללחוץ את המתקיף וגם למהר ולסגור את החור הוא חלק מרכזי בהצלחה – גם בפני עצמו.
משחק שיא: מחזור 27, בית״ר מארחת את מכבי חיפה, תחילת הפלייאוף. קרבאלי את המשחק עם 15 פעולות הגנתיות מוצלחות (יותר מ-2 הבלמים של חיפה מנגד) ומקנח בשערו הראשון העונה בנגיחה מקרן. אבל משחק השיא האמיתי היה במשחק העונה, מחזור 33 בטדי. קרבאלי היה בלתי עביר מול כל מה שהיה לבאר שבע להציע, כולל פעמיים שעצר את קינגס קנגוואה באחד על אחד. ציון משחק מול חיפה 8.7
15: פרננד מאיימבו (הפועל תל אביב)
ציון עונתי משוקלל: 7.2
בשתי מילים: בלתי עביר.
פרננד מאיימבו בשיאו יכול להיות, בקלות, גם אחד מעשרת השחקנים הטובים של העונה בישראל. העונה הוא סבל מפציעה שגרמה לו להפסיד יותר מרבע עונה ולא הצליח לכבוש למרות שהגיע למצבים ששחקן ממוצע היה עושה מהם 2 שערים (xG). גם בסיבוב הראשון מול נתניה הוא עשה שטויות שהובילו להרחקה ולהפסד.
עד כאן הביקורת והסיבה שבה הבלם השלם הזה מדורג ״רק״ במקום ה-15. ואם ראיתם את מאיימבו מחליט לקחת את הכדור לשחקן התקפה ופשוט עושה את זה ואז יוצא בדהירה קדימה – אתם מבינים בדיוק על מה מדובר.
הבלם הקונגולזי של האדומים מתל אביב הוא תחנה אחרונה למי שנמצא מולו. לפי נתוני האתר fotmob עברו את מאיימבו בדריבל 0.15 פעמים ל-90 דקות משחק, או במילים אחרות: אחת לכל 7 משחקים מגיע שחקן ההתקפה בר המזל שזוכה לעקוף את מאיימבו. לשם השוואה, חברו למרכז ההגנה צ׳יקו נעקף בדריבל אחת לשניים וחצי משחקים.
מאיימבו גם מוביל את הבלמים הבכירים בליגה עם 7.9 פעולות הגנתיות מוצלחות במשחק (צמוד צמוד אבל מקדים את גדראני, קרבאלי ובלוריאן, בסדר הזה), וגם באחוז המאבקים על הכדור בהם ניצח (קרוב ל-70%).
תוסיפו לזה את העובדה שמאיימבו אולי לא כבש, אבל סחט שלושה פנדלים והסיבה היחידה שהוא מחוץ לעשירייה הראשונה היא דקות משחק. והשחקנים שלפניו. גם להם מגיע.
משחק שיא: הדרבי התל אביבי במחזור ה-32. זה נגמר 1-1 אבל הצהובים הגיעו ל 0.25 שערים צפויים. הראשון בחומה האדומה היה הבלם הקונגולזי. פעם מפריע לעידו שחר, פעם עוצר את מדמון ברחבה. הנתונים היבשים מראים 6 פעולות הגנתיות בלבד ועוד 5 חילוצי כדורים מתים, אבל ההשפעה של שחקני הגנה היא לעיתים במה שלא קורה לידם יותר מאשר מה שקורה. אם הוא היה מבקיע את הנגיחה הנוחה שלו הציון היה עולה עוד יותר. ציון משחק: 8.7
14: אדריאן אוגריסה (עירוני קרית שמונה)
ציון עונתי משוקלל: 7.24
בואו נדבר על החלוץ השלם בארץ. אדריאן אוגריסה הוא כל מה שאנחנו רוצים לראות מחלוץ בשנת 2026. הוא מסוגל לתפקד בתור חלוץ מטרה, יודע לשחרר כדור אחורה ולאגפים, מסוגל לרדת אחורה ולהוביל את הכדור, מסוכן בדריבל וגם עושה עוד דבר אחד נוסף טוב ברמה הגבוהה ביותר: להבקיע.
החלוץ הפרואני כבש העונה 15 שערים ממשחק פתוח על 11.3 שערים צפויים (xG) והוסיף עוד 3 שערים בפנדלים, את חלקם הוא סחט בעצמו. ה-3.7 שערים שאוגריסה הוסיף לקרית שמונה הם תוצאה של בעיטה עוצמתית שלשוערים קשה מאוד לעצור. חלוצים אחרים מחפשים לשפר מצב ולגלגל את הכדור לרשת. אוגריסה פשוט מפציץ.
לחלוצים בקבוצות תחתית קשה להגיע למצבים עקב ההחזקה המועטה של הקבוצה בכדור, אבל אוגריסה חופר לעצמו דרכים ודורס את המגנים מולו בדרך לשער. מול בית״ר הוא לקח את הכדור לקרבאלי וכבש. לבאר שבע הוא הנחיל את ההפסד הראשון בנגיחה. אם אף אחד עדיין לא כינה אותו ״הטנק״ אז הגיע הזמן.
משחק שיא: מחזור 10, עירוני טבריה מארחת את קרית שמונה. בדקה ה-14 אוגריסה כבר כובש את השני שלו במשחק. טבריה צמצמה ולקראת הדקה ה-90 אוגריסה מכניס צ׳יפ יפייפה למרדכי שסוגר סיפור. ציון משחק: 9.1
13: סתיו טוריאל (הפועל תל אביב)
ציון עונתי משוקלל: 7.25
סתיו טוריאל לא סיים בתור השחקן המצטיין של הפועל תל אביב בעיקר בגלל 350 דקות משחק פחות מלויזו. למרות שקשה להפריד בינו ובין הבא אחריו ברשימה, בואו נקדיש כמה דקות לדבר על רכבת ההרים של סתיו טוריאל בעונת 25/26.
סתיו טוריאל הוא שחקן ישיר, אולי השחקן הישיר ביותר בליגה. אל תצפו ממנו לבוא לאמצע ולנהל את המשחק. כשהוא מקבל את הכדור הוא חושב על השער – בין אם זה בעיטה מרחוק, דריבל, מסירת עומק או קרוס – וקרוסים הם אחת החוזקות שלו. הוא לא פורץ במהירות על הקו אלא מחפש את כדורי הרוחב ומעביר בממוצע 2 קרוסים מוצלחים לכל 90 דקות משחק – הכי הרבה בליגה. לשחקן שמוסר בסך הכל 18 מסירות מדויקות למשחק זו כמות גבוהה. תוסיפו מסירות עומק ותקבלו שבערך 15% מהכדורים שמגיעים לטוריאל הופכים למצבים.
שישה בישולים היו לו העונה, לצד עוד 9 שערים רגילים ועוד 3 בפנדלים. כל עוד הכדורים נכנסו, הוא היה אחד מחמשת המובילים בדירוג העונה. עד המחזור ה-14 הוא כבש תשעה שערים, ומאז – שלושה בלבד, שניים מתוכם בפנדלים. היעילות שלו היא עדיין גבוהה: סך כל המצבים שלו שווים 4.7 שערים צפויים בלבד. טוריאל עשה מהם 9 שערים, תוספת של 4.3 שערים נטו לקבוצה. למעשה, מתוך 7 הזדמנויות של 10% ומעלה טוריאל כבש 5 מהן. סיומת ממש לא הייתה הבעיה שלו, אלא העובדה שלא סיפקו לו מספיק כדורים בעמדות טובות.
כשהוא חד, הפועל תל אביב מקבלת את אחד האיומים המשמעותים בליגה 30 מטר מהשער. נע מהר, חוטף, מחפש את כדור הרוחב או מסירת העומק, יכול לשחרר בכל רגע את הבעיטה מרחוק. אלא שלא פעם הוא מתחבא באגף ימין ולא מעורב מספיק במשחק. אם הוא יישאר אקטיבי, ויסיים כמו בפתיחת העונה הנוכחית, בשנת 26/27 אנחנו נראה אותו במקום גבוה בעשירייה הראשונה.
משחק שיא: מחזור 4, לפני שידענו את גורלה של מ.ס. אשדוד משחק חוץ אצלה היה אתגר קשה. טוריאל פתר אותו עם שער ושני בישולים כבר במחצית הראשונה, עם עזרה קלה מהגנת אשדוד ונימצ׳יסקי. ציון משחק: 9.10
12: לויזוס לויזו (הפועל תל אביב)
ציון עונתי משוקלל: 7.27
לויזו הוא קוסם כדורגל, אחד מחמשת הדריבליסטים הטובים בליגה ואחד מחמשת יוצרי המצבים הטובים בליגה (וככל הנראה אחד מהשלושה הטובים ביותר). ההגעה שלו הפכה את הפועל תל אביב מקבוצה שיכולה להתמודד עם יתר הגדולות דרך לחץ ומתפרצות לקבוצה שממשיכה להשתמש בכלים האלו אבל גם מסוגלת ליזום. אפשר לומר שהתוספת של לויזו נתנה להפועל תל אביב של העונה כלים של קבוצה גדולה משל עצמה.
כמי שמחזיקה בכדור פחות מ-50% מהזמן, האדומים לא משחקים על הנעת כדור מורכבת אלא יש חלוקת עבודה ברורה בין השחקנים שמתרכזים במסירות קצרות ובין השחקנים שמנסים להכניס את הכדור המסוכן לתוך הרחבה. פרט קרייב (חלקית), לויזו הוא היחיד שמסוגל לעשות את המעבר בין שתי הפאזות. הוא יורד לאיזור אחורי יותר ומשם דוהר עם הכדור כמה עשרות מטרים עד לאזור המסוכן, שם הוא מחפש את השחקן החופשי. אחוז לא מבוטל מהמצבים של הפועל בדרבים (ולא רק) הגיעו בדיוק מהשיטוטים הללו של לויזו.
לויזו כבש העונה 6 שערים ממשחק פתוח (על 6.5 שערים צפויים) ועוד 1 בפנדל. ארבעה בישולים נשמעים כמו מספר נמוך, אבל הפעולות שלו יצרו כ-10 מצבי כיבוש גדולים. הבעיה הייתה, כרגיל אצל הפועל תל אביב העונה, בסיומת של החלוצים.
משחק שיא: מחזור 29, הפועל תל אביב נלחמת על המקום השלישי בעוד מכבי חיפה שמה עין על המקום הרביעי. לויזו עם צמד כתוצאה מתנועה וסיומת נפלאה ועוד קרוס מדויק לראש של אלטמן. זה נגמר ב-0-4. ציון משחק 9.3.
11: אור בלוריאן (הפועל באר שבע)
ציון עונתי משוקלל: 7.3
בלוריאן לא היה הבלם הטוב בליגה העונה (היה אחד טוב יותר) אבל הוא נתן עונה נפלאה והיה השלם ביותר מבין כל הבלמים ששיחקו העונה.
מי שרוצה לראות מה זה בלם שיודע לצאת קדימה, שיריץ למחזור הראשון מול מכבי נתניה. בלוריאן קיבל כדור בתוך החצי שלו, ניער בסלאלום חצי מהגנת נתניה ובסלאלום נוסף את החצי השני, לפני שהבעיטה שלו שרקה ליד הקורה. התזמון שלו ביציאות קדימה היה נשק התקפי חשוב לאלופה. למרות היותו בלם ששולט בכדור בלוריאן איבד את הכדור בכדרור רק 0.2 פעמים למשחק, הכי טוב בין הבלמים הבכירים.
נשק התקפי נוסף היה 2 הגולים שהוא כבש בנגיחה, שניהם הכריעו משחקים והשני היה במשחק העונה (1-2 על בית״ר בטרנר, מחזור 22). תוסיפו לזה 70 מסירות למשחק ב-89% הצלחה ו-6.8 כדורים ארוכים ששלח במעל 50% דיוק ותקבלו עוד סיבה למה מרכז המגרש של הפועל באר שבע היה כל כך דומיננטי העונה.
גם בצד ההגנתי בלוריאן היה קרוב לראש הרשימה כשהוא מנצח 73% מהמאבקים באוויר (יותר מ-3 למשחק) ומעל 60% על הקרקע, מנצח ב-1.7 תיקולים ומיירט 1.3 מסירות למשחק. בלוריאן הוא בלם שלא טועה הרבה, אין אף גול במהלך העונה שרשום לחובתו או פנדל שהוא גרם לו. בפלייאוף העליון הוא שיחק יוצא מהכלל והיה בדרך לעשרת הראשונים, עד שהמקום שלו נחטף על ידי שחקנים שהציונים שלהם היו, ממש במעט, גבוהים יותר.
משחק שיא: מחזור 22, בית״ר ירושלים סוגרת את הפער מהפועל באר שבע שמארחת אותה בטרנר. אחרי שבית״ר משווה במחצית השנייה, בלוריאן עולה לכדור קרן, נוגח אותו בעוצמה פנימה. אבל זה היה רק צד אחד של המשוואה. 11 פעולות הגנתיות מוצלחות, 15 מאבקים על הכדור שניצח ומתוכם 11/13 במאבקים אוויריים, אחד מהם הסתיים בשער הניצחון שלו. ציון משחק 8.8
ובסוף השבוע הקרוב יתפרסמו מקומות 6-10. יש למה לצפות.