זו עדיין רחוקה להיות בית״ר שיכולה להתמודד על תארים, אבל ביום שלישי בבלומפילד ראינו את מה שכנראה מסמן את התחלת השינוי.
הקצב חזר
זה לא בגלל התוצאה. נכון שכבר אחרי שלושים וקצת דקות היה 2:0 וגם השלישי היה מגיע אם הפנדל על אצילי היה נשרק, אבל השערים יכלו ללכת גם לכיוון אחר.
הלחץ עדיין נשבר בקלות יחסית, קרבאלי לא מצליח להתמודד עם מתקיפים מהירים ואלימלך נתפס מדי פעם מחוץ לעמדה. יהיו משחקים שבהם היריבה תנצל את המצבים, תבקיע ראשונה, ואז בית״ר תצטרך לרדוף אחריה.
אבל הקצב חזר.
בניצחון בסכנין ראינו יותר מדי פעמים שבהן שחקן בית״רי החזיק בכדור, וכולם מסביבו פשוט עמדו. אלו היו רגעים נרפים של שחקנים שלא בטוחים מה הפעולה הבאה שהם צריכים לעשות, ולכן עשו את הדבר הבטוח ביותר – לעמוד במקום.
במשחק האחרון, לעומת זאת, זה כבר היה קצב אחר. בית״ר נכנסה 40 פעמים לרחבה של האורחים, שזה בערך כמות הפעמים שהצהובים-שחורים נכנסו לרחבת היריב בשלושת המשחקים הקודמים, ביחד.
תומר יוספי, שדייק רק ב-64% מהמסירות שלו בסכנין, נע על כל כנף ימין ונראה שהוא ואצילי מתחילים לפתח סינרגיה.
בדקה ה-4 שיתוף הפעולה התחיל כשיוספי עם עקב נהדר מצא את אצילי פנוי, ומספר 77 שלח את וייסמן להזדמנות המסוכנת הראשונה של בית״ר (18% סיכוי לגול). בדקה ה-19 הסדר התהפך: אצילי, יוספי עם הרוחב ו-וייסמן עם שערו הראשון בליגה העונה.
שיתוף הפעולה המשולש הזה רק מתחיל?
וייסמן או שועה
בשלב הזה עוד לא ברור האם וייסמן פותח כי אלמוג כהן מאמין בו וביכולות שלו, או שהוא נכווה מהשילוב בין שועה ואצילי ורוצה אול-אין על משחק הלחץ.
כל עוד וייסמן ישחק, אנחנו נראה ממנו את מה שיש לו לתת בשלב הזה של הקריירה – עבודה בלתי פוסקת על המגרש, תנועה ללא כדור, לחץ, היכולת לשמור על הכדור עם הגב ולהוריד אותו לשחקנים המצטרפים. מדי פעם גם גולים.
העתיד של וייסמן ושועה תלוי לא רק בהם, אלא משולב בעתיד של יוספי ועדי יונה.
בעונה שעברה בית״ר הייתה חייבת את שועה, כי רק הוא ואצילי היו אחראים על ייצור המצבים בקבוצה. שועה עשה את זה נהדר, הטוב בליגה ביצירת מצבים בעונה שעברה.
העונה, אם יוספי יצליח לשמור על רמה גבוהה של יצירה בקישור, בית״ר תוכל להרשות לעצמה לפעמים לשחק עם חלוץ אמיתי בשפיץ, אחד שלא יפתח הגנות בקסמים כמו שועה, אבל יפרוץ אותן עם התנועה והכוח.
לעומת זאת, אם בית״ר תרצה לשחק עם יונה לצד אינו ו-וורקו או סרנה, שועה צריך לקבל את חולצת ההרכב בחזרה. בשילוב הזה, שועה יהיה אחראי על מסירה, יונה יספק את המצבים והסיומת מהקו השני.
במערך של בית״ר יש מקום לחלוץ אחד. זה כנראה יהיה שועה או וייסמן. הבחירה תלויה גם במה שיקרה עם יוספי ויונה.
הקבוצה שכדאי לעקוב אחריה
מכבי פתח תקווה, מהעבר השני, היא אחת הקבוצות שכדאי לעקוב אחריהן השנה. לאו דווקא בגלל המקום שבו היא תסיים, אלא בגלל מי שמשחק בה.
גם בבלומפילד היא הראתה שיש בה יותר מקבוצה צעירה ונחמדה. פתח תקווה הגיעה עם תוכנית שידעה לפגוע בדיוק במקום שבו בית״ר עדיין חלשה, ובמחצית הראשונה ייצרה שלושה מצבים מצוינים דרך מהירות מקדימה וניצול השטח שהתפנה אחרי שהלחץ נשבר.
כמובן שהטקטיקה היא לא הסיבה המרכזית לצפות בה. הסגל כן.
מכבי פ״ת היא מודל ישראלי ל״איך מפתחים כישרונות צעירים״. רק בעשור האחרון היא הוציאה את מנור סולומון, ליאל עבדה, תאי בריבו ועידן טוקולומטי. ניב יהושע כבר עשה הקיץ את הצעד הבא ועבר לב״ש, והוא יהיה משחקני העתיד של ישראל.
ועכשיו מגיע המחזור הבא. אולי מוכשר קצת פחות, אבל עדיין מאוד מוכשר.
לירן חזן בן 20, גם גיא דזנט. עידו כהן בן 21. ליאור קאסה ואריאל לוגסי באותו גיל והם כאן בגלל פציעות שעכבו את הפריצה. אפילו איברהימה סומה בן ה-23 הוא שחקן שעוד יכול לצאת ממנו אקזיט קטן.
אם צריך לעקוב אחרי אחד מהם, זה כמובן לירן חזן.
הוא משחק בעיקר בתור מספר 10, אבל מה שמעניין בו זה שהכישרון שלו לא בנוי רק על דריבל או פעולה אחת יוצאת דופן, כמו הרבה כשרונות ישראליים בגילו. יש לו אול-אראונד טכני ופיזי מרשים מאוד לגילו.
בעולם שבו תפקיד ה-10 הקלאסי הולך ופוחת, יהיה מעניין לאיזה עמדה נוספת יתפתח חזן.
ביחד עם חבורה של זרים בעלי ניסיון, והרבה מהירות בכנפיים, מכבי פתח תקווה יכולה לתפוס מקום סולידי במרכז הטבלה. ואנחנו נהנה מהכישרון הישראלי הצעיר שמקבל אצלה הזדמנות לגדול.
המצטיינים של המשחק
לקריאה נוספת: בית״ר ירושלים מול מכבי נתניה – פוסט משחק · אווסו הגיע לליגה. הפועל תל אביב מנצחת 3-0 את בית״ר ירושלים · פרויקט פתיחת עונה 26/27: ביתר ירושלים