ארבעה מחזורים, 12 נקודות ו-4 שערי זכות בממוצע למשחק.
זו פתיחת העונה של מכבי תל אביב, ומה שהופך את הרצף הזה למיוחד עוד יותר הוא שמכבי פגשה בו שלוש מתוך ארבע הקבוצות החזקות בליגה. היא ניצחה 3:1 ועוד פעמיים 4:1.
הפועל תל אביב הגיעה לדרבי הזה בתור מי שיכולה לעצור את הריצה של הצהובים. איך זה נגמר בסוף, כולם יודעים. השאלה היא מה קרה שם?
שליטה מול מהירות
שתי הקבוצות מתל אביב בנויות על רעיונות הפוכים.
הפועל בנויה על שליטה. הרעיון המרכזי של הקבוצה באדום הוא לא התקפי, אלא הגנתי – קודם היא מנטרלת את היריבה, תופסת את האמצע, מצמצמת לה בהדרגה את המקום שבו היא יכולה לשחק – ואז היא מתחילה להתקרב לשער.
מכבי, לעומת זאת, בנויה על מהירות. היא תניע את את הכדור מהר מרגל לרגל עד שהוא יגיע לאגפים, ומשם השחקנים המהירים ביותר של הקבוצה ייצרו את היתרון.
כששתיהן נפגשו, הפועל הצליחה להשיג שליטה חלקית. עד ההרחקה, מכבי איבדה 22 כדורים בחצי שלהם. הפועל איבדו 9.
אבל בו זמנית, הקבוצה של קני מילר הייתה שווה שער וחצי בזמן שזו של ברדה הגיעה ל-0.2 שערים צפויים בלבד (xG).
זו הגדולה של מילר עד עכשיו. הקבוצה שלו משחקת מהר מספיק כדי להפתיע את היריבה וליצור מצבים, ובכל זאת מצליחה לשמור על המבנה שלה.
אצל הפועל המבנה הקבוצתי חזק יותר, אבל כשהיא מקבלת את הכדור, הרבה יותר קשה לה ליצור. השיטתיות עוזרת להכתיב את המשחק במרכז השדה, אבל כדי להבקיע צריך לפעמים לצאת מהשיטה ופשוט לעשות בלאגן.
המאבקים שהכריעו
כדורגל הוא חצי שחמט, חצי היאבקות.
הטקטיקה מסדרת את הכלים על המגרש, המאבקים בין השחקנים מכריעים את המהלכים. והשחקנים בצהוב פשוט ניצחו את המאבקים החשובים.
הגול הראשון נבנה במשך דקה.
קודם מכבי הלכה לצד ימין. דוידה נבלם פעם אחת, אבל הכדור החוזר הגיע לקמארה. מכבי העבירה שוב לימין, שוב דוידה נבלם, ושוב הכדור חוזר לקמארה.
בפעם השלישית הכדור הלך שמאלה. וארלה העביר את הכדור רגע לפני שקוקו סגר אותו, ובן הרוש הרים קרוס מעולה עם הרגל החלשה.
בתוך הרחבה סוקלר הקדים את צ׳יקו ונגח כדור שצור הדף בקושי. ומי היה ראשון? כמובן, דור פרץ. שישה שחקנים באדום ברחבה, ואף אחד לא המשיך עם השחקן הכי מסוכן בליגה. אני יצאתי בחמש.
גם השני של מכבי נכבש באותו אופן.
הרמה של סיסוקו הורחקה, סוקלר וצ׳יקו נאבקו על הכדור ודווקא החלוץ הוא זה שהצליח להסיט אותו לכיוון השער. ליידנר, במשחק חלש להחריד, לא היה בטוח אם להמשיך עם הכדור או לנסות להרחיק אותו, התבלבל וכך דוידה היה הראשון להגיע אליו.
גם הפועל השיגה את השער שלה ממאבק מוצלח. בואטנג ניצח את קמארה, שהיה מעולה ברוב המשחק, ולראשונה ראינו את האדומים ביתרון מספרי קרוב לשער הצהוב.
ההתקפה הזו כמעט התפקששה. טוריאל לא המשיך לתוך הרחבה, בואטנג לא מסר בזמן, וכך מה שיכל היה להיות מצב של אחד-על-אחד מול השוער הפך לבעיטה של 5% מחוץ לרחבה. טוריאל שם אותה בפינה של מליקה. ב-13 הדקות הבאות הוא יספוג שני צהובים ויורחק.
לשחרר ולשחק
יעשה טוב לכדורגל שלנו אם גם השחקנים, גם המאמנים ובעיקר השופטים יתרכזו בלאפשר למשחק לזרום, ופשוט ישחררו את כל היתר.
השער הראשון של מכבי נכבש בהתקפה הראשונה של הקבוצה, בדקה ה-18. בפועל, עברו בערך חמש דקות של משחק. גם אחרי שהעשן התפזר, ראינו בעיקר עבירות, שכיבה על הדשא או ויכוחים.
קחו דוגמה.
בדקה 13:50 רז שלמה עם עבירה על אווסו. הכדור החופשי יצא לפועל ב-15:30 על השעון.
בדרך, שלמה דחף את טוריאל ואיכשהו יצא בלי צהוב. אחר כך פלקאו התווכח עם פוקסמן, ואז מאיימבו התווכח איתו עוד דקה. עד שיצא הכדור החופשי, חצי מהשחקנים כבר שכחו לאיזה צד הם תוקפים.
זו גם תעודת עניות לפוקסמן. שופט לא אמור לבחור על איזה דחיפה כן להוציא צהוב ואיזו לא להוציא צהוב. השיפוט בארץ תמיד היה בעייתי, ויישאר בעייתי.
אבל בדרך, אנחנו רואים ש״הפעלת הלחץ״ על השופט פוגעת קודם כל בשטף של המשחק. דווקא לקבוצות איכותיות יש יתרון לעזוב את הויכוחים, פשוט לשחרר, ולהתרכז בלבצע את המהלך הבא בצורה הטובה ביותר.
יש זמן לעשות את החשבונות והביקורת, ויש זמן לשחק את הכדורגל הכי טוב שאתה יכול לשחק.
המצטיינים של המשחק
לקריאה נוספת: מתכוננים לדרבי התל אביבי · חטא ההיבריס והדורסנות של מכבי: מכבי תל אביב מנצחת 4-1 בבאר שבע · ללחוץ עד לשבירה: הפועל תל אביב מנצחת 0-4 את הפועל רמת גן · פרויקט פתיחת עונה 26/27: מכבי תל אביב · פרויקט פתיחת עונה 26/27: הפועל תל אביב