שחקני העונה הם לא תמיד ״השחקנים הטובים ביותר בליגה״. הם השחקנים שכאשר נרצה להבין בעוד 10-20 שנה מה קרה העונה, למה האלופה היא האלופה ולמה קבוצה מסוימת סיימה במקום שבו היא סיימה – נוכל לחזור לרשימה הזו ולהבין מי השחקנים שתרמו את התרומה הגבוהה ביותר לדירוג של הקבוצות שלהם.
הסבר הדירוג
לפי הסטנדרטים העדכניים ברוב המדדים, בכל מחזור שחקן זוכה לציון שבין 10 (משחק מושלם) ל-1, למרות שמקרים נדירים מאוד שחקן זוכה לציון שמתחת ל-4.
ממוצע הציונים העונתי משוקלל ביחד עם מספר הדקות ששחקן שיחק והתרומה במשחקים הקריטיים לקבוצה. מספר הדקות הוא פרמטר שולי כאשר שחקן משחק כ 80-90% מסך הדקות העונתיות אך ככל ששחקן מפספס יותר משחקים ודקות, הפקטור הופך למשמעותי יותר ויותר.
ראויים לציון
יש שחקנים נהדרים שנשארו בחוץ.
הליו וארלה הוא דוגמה לכך שאפשר להיות כנף שמאל הטוב בליגה אבל להישאר מחוץ ל-30 הראשונים בגלל התרומה הכללית לאורך העונה. בוריס אינו שיחק פחות מחצי עונה. להפועל תל אביב יש שלושה שחקנים במקומות 31-40, עוז בילו היה נפלא ויוג׳ין אנסה השאיר כמעט לבדו את אשדוד בליגה אבל נחלש לקראת סוף העונה.
שני שחקנים שראויים לציון מיוחד הם עדי יונה ורועי דוד, שני כשרונות ישראליים שאולי לא נמצאים ב-30 הראשונים אבל הפריצה שלהם העונה השאירה טעם טוב אצל כל מי שאוהב לראות איך שחקנים גדלים ומתפתחים בכדורגל שלנו.
יונה נפצע מוקדם מדי, אחרי שכבר כבש 8 שערים ביעילות גבוהה (7 ממשחק פתוח) ושיחק רק חצי מדקות המשחק העונה. רועי דוד נכנס לרוטציה, ולתודעה, רק בסוף הסיבוב הראשון וסיפק סיבוב שני מהסרטים שמיצב אותו בתור פריצת העונה, אבל נחלש בפלייאוף ובסך הכל שיחק רק 1,639 דקות.
ועכשיו למי שכן נכנס לרשימה:
30: גיאורגי ירמקוב (מכבי חיפה)
ציון עונתי משוקלל: 6.98
ירמקוב נכנס לטופ-30 בדוחק, בגלל שני סיבובי ענק שהצליחו לטשטש פלייאוף עליון חלש. ועדיין, כשהיה בשיאו הוא הציל לבדו מספר רב של נקודות למכבי חיפה. עם גובה של 1.91, מוטת ידיים רחבה ורפלקסים אדירים, יש לו את היכולת להדוף בעיטות שאצל שוערים אחרים היו פוגשות מזמן את הרשת. ברגעיו הטובים הוא היה השחקן המצטיין של חיפה העונה, מתסכל שוב ושוב את התקפות היריב, ולאור הפוטנציאל קשה לראות איך הירוקים יצליחו לשמור עליו לאורך זמן. הוא מסיים את העונה ללא אף טעות ישירה שהובילה לשער חובה – נתון משמעותי מאוד לשוער.
משחק שיא: ה 0-0 בבאר שבע במחזור ה-18. ירמקוב לקח שני שערים כמעט בטוחים מרגלי אחמד ואליאס, והציל עוד נגיחה של זלטאנוביץ׳ עמוק בתיבת החמש. ציון משחק 9.1
29: יאיר מרדכי (עירוני קרית שמונה)
ציון עונתי משוקלל: 6.99
תשעה שערים ממשחק פתוח, עוד אחד מפנדל ושישה בישולים. שחקן כנף השמאל של קריית שמונה פרץ העונה לרמה הבאה, בעיקר בזכות שתי יכולות בולטות:
הראשונה היא יכולת הבעיטה מרחוק, כשמרדכי סיים את העונה עם 3 שערים מחוץ לרחבה.
השנייה היא יכולת ההרמה – הקרוסים של מרדכי מסוכנים גם ממשחק פתוח וגם ממצבים נייחים וייצרו מספר שערים העונה.
כשהקבוצה שלו תוקפת ונמצאת 30 מטר מהשער מרדכי הוא השחקן לחפש. מצד שני, נתוני החזקת הכדור שלו בינוניים והנתונים ההגנתיים חלשים אפילו לקבוצה שלרוב צריכה להתגונן, כמו קרית שמונה.
משחק שיא: ההפסד 3-2 בבאר שבע במחזור ה-20. מרדכי כבש שני שערים מרשימים – הראשון בבעיטה מדויקת מ-25 מטרים. בשני הוא חפר את דרכו לתוך הרחבה וסיים בטיל לרשת הגבוהה. ציון משחק 9.1
28: ג׳בון איסט (הפועל חיפה והפועל באר שבע)
ציון עונתי משוקלל: 6.99
איסט עשה מעבר תוך כדי העונה מעמדת הכוכב הבלעדי של הפועל חיפה לספסל של הפועל באר שבע, עלה ברגעי ההכרעה ודאג להבטיח את הזכייה עם 4 שערים ובישול. את העונה הוא מסיים עם 12 שערים ממשחק פתוח, שער נוסף בפנדל ו-4 בישולים. על אף התדמית שנוצרה לו כמחמיצן (ומשחק אחד ספציפי מול בני ריינה בהחלט תרם לתדמית הזו) החלוץ כבש את 12 השערים שלו מול מדד של 10.5 שערים צפויים (xG) – יעילות לא רעה כלל. איכותית, כששיחק איסט תרם משמעותית לכל אחת מהקבוצות שלו, והוא היה ממוקם גבוה יותר אלמלא שיחק רק 70% מסך הדקות העונה.
משחק שיא: מחזור 32, שלושער בניצחון 4-2 על הפועל פתח תקווה, כולל שער מרשים שמבטיח את הניצחון בתוספת הזמן. ציון משחק 9.5
27: יילה בטאי (מכבי חיפה)
ציון עונתי משוקלל: 7.00
לא רבים ציפו למצוא כאן את המגן שלעיתים מושמץ של מכבי חיפה, אבל בטאי היה עוגן הגנתי יציב במשך כל הטלטלה העונתית שעברה על הירוקים. בטאי הראה נתונים טובים כמעט בכל פרמטר הגנתי, כולל תיקולים מוצלחים (3.2 ל-90 דקות משחק), קריאת מהלכים וחילוצי כדור. אגף ימין בהגנת חיפה היה שמור וסגור במרבית המשחקים. החולשה של בטאי הייתה בהצטרפות להתקפה ולפרקים היה נראה שקרוס שלו הוא מתנה ליריבה. ויחד עם זאת הוא הצליח לסיים את העונה עם 3 בישולים ו-3 פנדלים להם גרם.
משחק שיא: לבטאי לא היו משחקים גדולים, אלא בעיקר יציבות. במחזור ה-32 בניצחון הבית 0-3 על בית״ר הוא בישל לקאני את השער השני ועשה עבודה הגנתית מצויינת. ציון משחק 8.0
26: צ׳יקו (הפועל תל אביב)
ציון עונתי משוקלל: 7.03
הבלם שהוא קצת מהכל – איום באוויר, טוב בקרקע ויודע לצאת מצוין עם הכדור ברגל. משאיר את הנשמה שלו על כר הדשא וגם הפך להיות גיבור מקומי בזכות שער הניצחון בדרבי. אין שום דבר בצ׳יקו שזועק ״בלם מהדרג הראשון״, אבל כשרואים כמה נזק בלמים – גם בכירים – יכולים לעשות לפעמים, האיכות וההשקעה של הבלם הברזילאי בולטת לטובה.
משחק שיא: טכנית, זה הניצחון 6-2 באשדוד במחזור הרביעי בו צ׳יקו כבש והצטיין גם בחלק ההגנתי וגם בניהול המשחק. מעשית, כל האוהדים בצד האדום של תל אביב יגידו שזה שער הניצחון שהביא ניצחון חוץ בדרבי אחרי 12 שנה. הבחירה בידיכם. ציון משחק באשדוד 8.2
25: עידו שחר (מכבי תל אביב)
ציון עונתי משוקלל: 7.05
הבהרה קלה למי שלא עקב אחרי הכתבות הקודמות: עידו שחר כבש 9 שערים העונה ממשחק פתוח ועוד 4 בפנדלים. זו תהיה ההתייחסות בכתבה ולא ל״13 גולים״ בסך הכל. על שערים ממשחק פתוח מקבלים הרבה יותר קרדיט מאשר שערים בפנדל. הוא הוסיף עוד 4 בישולים.
עידו שחר ביצע העונה את קפיצת המדרגה שלו לתפקיד קשר הרחבה-לרחבה, זה שמחלץ כדורים בצד אחד של המגרש ונכנס לרחבה בצד השני של המגרש. בפן ההגנתי שחר היה לא רע, בפן ההתקפי זו הייתה העונה שלו. הוא מצא את עצמו פעם אחר פעם במיקומים אסטרטגיים ברחבת היריב וכבש שערים שניצחו משחקים והביאו נקודות לצהובים. תשעת השערים שכבש ממשחק פתוח היו על 4.5 שערים צפויים, מה שאומר שהסיומת שלו הוסיפה 4.5 שערים נטו לקבוצה, אחד המובילים בליגה במדד הזה.
שני דברים עומדים בפני שחר ומיקום גבוה יותר בדירוג: הראשון הוא מספר הדקות הנמוך ששיחק. בעקבות העונה האירופית שחקני מכבי נחו במשחקים רבים בליגה ושחר פתח רק ב-24 מתוך 36 משחקים אפשריים.
השני הוא ששחר עוד לא שם מבחינת המעורבות במשחק. מספרים כמו 23 מסירות מדויקות ל-90 דקות משחק או 3.3 מאבקים על הכדור למשחק מזכירות כי בעוד שמול קבוצות קטנות הוא מצליח לנהל את המשחק מפעם לפעם, מול קבוצות בכירות שיודעות ללחוץ אנחנו רואים אותו נעלם ממרכז המגרש (למרות שהוא יודע להגיח נפלא לתוך הרחבה).
משחק שיא: זה מה שנכתב עליו באתר אחרי הניצחון 4-1 על הפועל חיפה במחזור ה-25:
״זה היה המשחק של עידו שחר. מי שהתאפיין עד עכשיו בעיקר במשחק של קשר רחבה-לרחבה לקח על עצמו גם את התפקיד של הקשר שיורד אחורה, מוציא את הקבוצה קדימה וגם נותן את הפס המסוכן. ראינו ממנו שער ממצב לא פשוט, בישול, מספר מסירות יוצאות מן הכלל (כולל זו לפרץ שהייתה אמורה להסתיים בבישול נוסף) וקלילות עם הכדור ברגע ששחקני הפועל חיפה הגיעו ללחוץ. עידו שחר בתור קשר שלם שעושה הכל הוא שחקן מפחיד. האם הוא יוכל להציג רמה דומה גם מול הקישור של הפועל באר שבע?״ ציון משחק: 8.9
24: ירדן כהן (בית״ר ירושלים)
ציון עונתי משוקלל: 7.05
סיפור הסינדרלה של העונה. מי שנחת בבירה על תקן גיבוי לעמדת המגן השמאלי מצא את עצמו מחדש, לקראת גיל ה-30 כאחד המגנים השמאליים הבולטים בליגה.
המספרים שלו מדברים בעד עצמם: 4 שערים (ויש שיגידו חמישה, אם כי השער מול נתניה בסיבוב הראשון נרשם כעצמי) ועוד 4 בישולים. חלק מהשערים הללו הם מהשערים הדרמטיים של בית״ר העונה.
אבל התרומה של כהן חורגת בהרבה מטור הכיבושים, אלא המשולש שמביא עימו מגן שמאלי איכותי: התקפה, הנעת כדור, עבודה הגנתית. בבילדאפ הוא היה תחנה קבועה והגנתית הוא היה האיש למשימות מיוחדות – זה שיוצא לספרינט ספונטני לחטוף כדור משחקן יריב שמתמהמה, או מזנק כמו נינג׳ה למנוע את שער השיוויון מהפועל תל אביב בתוספת הזמן בטדי (המחזור ה-16).
ההסתייגות היחידה היא, כנראה, עייפות הגוף. היחלשות משמעותית עם התגברות העומס בפלייאוף העליון, ואלמלא הדעיכה הזו ירדן כהן היה כמעט בוודאות בטופ-20.
משחק שיא: הניצחון 8-2 בנתניה במחזור ה-24. כהן בישל את השיוויון לשועה, כבש בעצמו, היה שלישי במשחק בנגיעות כדור והרוויח 9 כדורים מתים לטובת הקבוצה. ציון משחק: 9.1
23: נדב זמיר (הפועל ירושלים)
ציון עונתי משוקלל: 7.07
אם מחפשים את עונת השוערות המרשימה בליגה, צריך לעצור אצל נדב זמיר. הפתיחה אמנם הייתה חלשה, אבל לפתע נכנס למוד שבו זמיר הפך לקיר בשער של האדומים והביא, כמעט לבדו, נקודות להפועל ירושלים משחק אחר משחק.
השוער שסיפק את העונה המרשימה בליגה, למרות שלא מתחילת העונה. בין המחזורים 18-20 הקבוצה שלו ייצרה לראשונה 7 נקודות בשלושה משחקים כאשר זמיר היה המצטיין בכל אחד מהמשחקים.
שימו לב גם לסיום העונה, שאותה נעל עם שער בודד שספג ב-5 משחקים. תוסיפו לזה 4 הצלות פנדלים בעונה ואת כמות ההצלות הגבוהה ביותר מבין השוערים לאורך העונה (122).
משחק שיא: המשחק במחזור ה-18 בנתניה. תצוגת שוערות פנומנלית של 8 הצלות, מתוכן אחת מהנקודה הלבנה מול טבארס. ציון משחק 9.3
22: מתיאס דאבו (מכבי נתניה)
ציון עונתי משוקלל: 7.08
נתחיל בניקוי השולחן מהביקורת המוצדקת: מתיאס דאבו הוא מחמיצן כרוני. בכל העונה הוא כבש רק 8 שערים ממשחק פתוח למרות שאיכות המצבים אליהם הגיע (xG) היו שווים 12 שערים. מתוך 12 מצבים העונה ששווים 30% ומעלה דאבו כבש רק שניים והחמיץ 10, מאזן יעילות מזעזע. ורק הבהרה לצורך הסטטיסטיקה הרשמית שמעניקה לו 9 כיבושים ממשחק פתוח – הגול מול הפועל פ״ת במחזור השלישי שייך לעוז בילו ולא אליו.
ובכל זאת? אם החלוץ הברזילאי של נתניה היה יודע להבקיע הוא כבר מזמן לא היה משחק בארץ. היתרונות שלו מקזזים והרבה יותר מזה את ההחמצות. דאבו אולי השחקן המסוכן בליגה במתפרצת, וכשהוא יוצא לדריבל אלו לא אותן ״הובלות כדור״ שסופרים לפעמים אנליסטים אלא יכולת אמיתית לחלוף על המגנים כאילו הם לא שם. תוסיפו לזה ראיית משחק ויכולת מסירה – 8 בישולים כעדות, חלקם גול קל שהוא הגיש לחברים – ותקבלו חלוץ מודרני אמיתי שמטיל אימה על ההגנות מכל נקודה במגרש.
משחק שיא: מחזור 7. מכבי חיפה מובילה בסמי עופר, ודאבו נכנס כבר בדקה ה-38. בנגיעה הראשונה שלו, הוא מעלים את עבדולאי סק ומייצר מצב כיבוש מסוכן. חיפה עולה ליתרון בן שני שערים, נתניה מצמקת, ואז הברזילאי מחליק באלגנטיות בראש לרותם קלר שקובע 2:2. עמוק בתוספת הזמן הוא נשלח לאחד-על-אחד מול ירמקוב, סוחט מהשוער פנדל וקם כדי לתרגם אותו בעצמו לשער ניצחון דרמטי. תצוגת תכלית ב-55 דקות של כדורגל. ציון משחק 8.8.
21: גיא מזרחי (הפועל באר שבע)
ציון עונתי משוקלל: 7.1
המגן המודרני אמור לתפקד כמו קשר כשהקבוצה תוקפת, ללחוץ קרוב לחצי של היריבה ולחזור להגן ברגע שהלחץ נפרץ. גיא מזרחי תורם בכל ההיבטים. הגנתית הוא חלק מהמכונה הלוחצת של רן קוז׳וך והפועל באר שבע, יודע לצאת בתזמון נכון על מנת להקשות על היריבה להניע את הכדור. הוא יציב מאוד וכמעט לא עושה שגיאות משמעותיות (לפחות במשחקי הליגה העונה).
התקפית מדובר במגן שמצליח להעביר כמעט 23 מסירות מדויקות למשחק בחצי היריב, ולעשות זאת ב-80% דיוק. היציאה שלו קדימה עם הכדור דרך המרכז היא כלי חשוב שמאפשר להפועל באר שבע לפרוץ הגנות צפופות ומזרחי מבלה באיזור עיגול האמצע יותר מכל מגן אחר בליגה. את העונה מזרחי סיים עם 2 שערים (שניהם בבעיטות מחוץ לרחבה) ובישול, ויחד עם זאת הוא מייצר בממוצע כמצב אחד למשחק. המגן הימני הישראלי הטוב בליגה.
משחק שיא: למזרחי אין משחק ענק אחד אלא שורה ארוכה של משחקים בציון 7.5-8.2. בפלייאוף העליון משחקו הטוב ביותר היה דווקא בהפסד 1-0 למכבי תל אביב, כשסידר שני מצבי הבקעה לקינגס קנגוואה. במהלך העונה היה זה הניצחון הביתי 1-4 על הפועל ירושלים (מחזור 16) שבו בישל ושלט במשחק מבחינת העבודה ההגנתית וההשתתפות בניהול המשחק. ציון משחק 8.2
עד כאן מקומות 21-30. השחקנים הללו היו נהדרים, אבל היו כמה שיותר. ביום רביעי הקרוב יעלה כאן הדירוג למקומות 11-20.