את שני הדרבים האחרונים הפועל תל אביב סיימה ביתרון 4-1 בשערים הצפויים (xG). מכבי תל אביב ניצחה אותם 4-1 בנקודות.
בפלייאוף העליון של העונה שעברה מכבי כבשה שער מוקדם וניצחה במשחק הראשון, וכמעט ניצחה גם בשני, למרות 19-1 להפועל בבעיטות לשער.
הרבה השתנה מאז, בעיקר בצד הצהוב, אבל נקודות החוזקה והחולשה של השתיים נשארו דומות.
בגרף רואים את יחסי הכוחות. למכבי יש יתרון ברוב המדדים ההתקפיים, הפועל עושה את הדברים הרבה יותר טוב כשהיריבה עם הכדור.
התוצאה בסוף תלויה בעיקר בכמה גורמים. בואו נדבר על המרכזיים שבהם.
המפתח הראשון: איפה לשחק
המפתח הראשון לניצחון יהיה איפה לשחק.
להפועל יש כלים להכתיב את מה שיקרה במרכז השדה בזכות משחק הלחץ שלה, שכרגע עובד הכי טוב בליגה.
האתגר של מכבי, מצד שני, יהיה להחזיק בכדור מספיק כדי שקניקובסקי והאחרים ישברו את הלחץ דרך מסירות מהירות לכנפיים.
עוד שני אלמנטים שעוזרים להפועל לשלוט באמצע זה הכניסות של אלקוקין משמאל, כשהוא מתפקד כמו קשר נוסף, והגיחות של הבלמים קדימה. במיוחד מאיימבו, שנע קדימה במהירות עם הכדור או כשצריך לצאת ולחטוף מסירה.
במכבי, לעומת זאת וארלה ודוידה אוהבים לשחק גבוה וקרוב לקו.
הרוחב הזה יקשה על הפועל להישאר קומפקטית, וכשאתה לוחץ גבוה, יש סכנה להישבר מהר.
ככה גם הגיע השער הראשון של מכבי מול באר שבע, כשכדור ארוך של מליקה הגיע לסוקלר, החלוץ ניצח את המאבק האווירי באמצע, ודוידה מצא את עצמו לבד עם הרבה שטח באגף.
קניקובסקי, סיסוקו, רז שלמה, דור פרץ כשיורד אחורה, קמארה, טברנייר – כל אחד מהם יחפש את המסירה הארוכה על 30-40 מטר לכיוון האגף.
אם המסירות הללו יעברו, מכבי יכולה בהתקפה אחת להשיג יותר סיכון מאשר הפועל בחמש התקפות מול הגנה מסודרת.
השילוב בין העדיפות של הפועל במשחק הלחץ, ובין היכולת של שתי הקבוצות להניע כדור, צפוי לתת להפועל את השליטה באמצע. השאלה היא כמה מכבי תצליח לפרוץ ולהגיע לאגפים.
המפתח השני: השטח שבין הקווים
המפתח השני יהיה למצוא את השטחים בין קווי ההגנה.
שתי הקבוצות משחקות 4-2-3-1, בלי קשר אחורי שמעגן את השלד ומחבר בין הבלמים וצמד קשרי האמצע.
זה משאיר מרווח בין קו ההגנה וקו הקישור שאליו יכולים להיכנס שחקנים מהירים ולייצר משם מצבים.
היתרון כאן הוא לצד האדום. בהפועל תל אביב, אווסו חי כדי לנצל שטחים כאלו.
תוסיפו לכך את הכניסות של אלקוקין לאמצע, ובמיוחד את טוריאל שתוקף את השטח בלי כדור. יחד עם בואטנג שיכול להחזיק את הכדור עם הגב לשער ולשחרר אותו לשחקנים שמגיעים בתנועה עם הפנים לשער – והפועל תהיה מסוכנת מאוד בין שני הקווים הללו.
מכבי, מנגד, הטובה בליגה מבחינת התנועה ללא כדור, אבל לא באותם השטחים.
דור פרץ הביא את הכניסות לעומק ולרחבה כמעט לדרגת אמנות, אבל הוא מצטיין מאחורי ההגנה, לא כשהוא צריך לעמוד בין הבלמים לקישור וליצור משם.
סוקלר הוא יותר החלוץ שמסיים את המהלך מאשר זה שמנהל אותו.
וזה משאיר את גבי קניקובסקי בתפקיד כפול. האם קניקובסקי יוכל לעשות את התפקיד שלו גם בתור מנהל מאחור, וגם כמי שנכנס לשטחים המועטים בשליש האחרון ומספק משם את המסירה?
על פניו, הפועל צפויה להיות מסוכנת יותר בטריטוריה הזו.
המפתח השלישי: המאצ׳אפים האישיים
המפתח השלישי יהיה המאצ׳אפים האישיים.
אחד היתרונות הגדולים של מכבי היה ביכולת של וארלה לעשות מה שהוא רוצה מול מגנים יריבים.
הפורטוגזי היה מעורב בשני השערים הראשונים מול חיפה, וב-3 מתוך 4 השערים שמכבי כבשה מול באר שבע. הוא יכול לשמש כשחקן מטרה על הקו שמקבל כדור ארוך ומתחיל התקפה בעומק, או בתור מי שתוקף בעצמו.
הערב מחכה לו מרקוס קוקו, מהבודדים בליגה שיכולים להתמודד מולו באחד-על-אחד.
לוארלה גם אין את רוי רביבו לצידו. בשנה שעברה, כל שלושת השערים של מכבי הגיעו דרך רביבו ו-וארלה באגף שמאל, ונכבשו על ידי דור פרץ. השנה למכבי אין את הנשק הזה.
זה הופך את המאצ׳אפ באגף ימין – דוידה מול ליידנר – לקריטי יותר מבחינת היכולת של הצהובים לכבוש.
ליידנר נוטה לעלות למעלה ויכול להיחשף מול המהירות של דוידה. ואם טברנייר ידע להגיח קדימה בתזמון הנכון, בזמן שאלקוקין יותר באמצע, מכבי תמצא את עצמה ביתרון באגף ימין.
ואם מכבי הנוכחית תקבל יתרון, יהיו לה כלים לנצל אותו.
אף הגנה לא רוצה לחכות להחלטה של דוידה או טברנייר מצד ימין, בזמן שהם יכולים לבחור בין פרץ וסוקלר בתוך הרחבה, לקניקובסקי שמחכה חופשי ממש מחוץ לה.
ועוד גורם אחד: המצבים הנייחים
ויש עוד גורם שיכול להכריע: המצבים הנייחים.
למכבי יש בטברנייר את אחד מבועטי המצבים הנייחים המנוסים שנראו כאן בשנים האחרונות, עם 24 שערים מבעיטות חופשיות ישירות לאורך הקריירה ושנים ארוכות כבועט הקבוע של ריינג׳רס.
אצל הפועל יש את סתיו טוריאל.
אין לו את הניסיון של טברנייר, אבל הוא כבש כבר 2 שערים ממצבים נייחים מאז תחילת העונה שעברה, ו-4 שערים בבעיטות מחוץ לרחבה. בנוסף, הקרוסים שלו הם הטובים בליגה, ובתוך הרחבה יחכו בנייחים מאיימבו, צ׳יקו וקרייב.
במשחק עם יחסי כוחות כאלו צמודים, בסוף מצב נייח אחד יכול להכריע.
דרבי שיכול ללכת לכל כיוון
זה יהיה מופרך לחזות תוצאה במשחק צמוד כל כך, שיכול להיות מוכרע על מצבים נייחים, טעויות הגנה, וכדור בודד שיכנס לשער הזה ולא לשער האחר.
מה שבטוח שזה לא רק מאבק של צהוב מול אדום. זו תחרות בין שני סגנונות שונים, ודרבי שיכול ללכת לכל כיוון.
לקריאה נוספת: חטא ההיבריס והדורסנות של מכבי: מכבי תל אביב מנצחת 4-1 בבאר שבע · ללחוץ עד לשבירה: הפועל תל אביב מנצחת 0-4 את הפועל רמת גן · הסטטיסטיקה משקרת: מכבי תל אביב מנצחת 3-1 את מכבי חיפה · אווסו הגיע לליגה. הפועל תל אביב מנצחת 3-0 את בית״ר ירושלים