הפועל תל אביב חזרה לליגת העל וכמעט מיידית למאבקי הצמרת. אליניב ברדה בנה קבוצה מגובשת שעובדת כיחידה אחת וחושבת קודם כל על הגנה, והצליח לתת פייט לכל אחת מהיריבות בצמרת. את העונה הזו הפועל מתחילה בלי תחליף ראוי ללויזו, אבל עם הרכב חזק שמשחק כבר שנה שנייה ביחד, ועם ציפיות לקפיצת מדרגה נוספת מצד סתיו טוריאל. הסיכוי קטן, אבל ההגנה פותחת חלומות על אליפות.
מקום 4 בליגה
העונה שהייתה (עונת 25/26)
בתור עולה חדשה מהלאומית, הפועל פתחה בסערה והשיגה 13 מתוך 15 הנקודות הראשונות, כשבדרך היא מנצחת 2-3 את בית״ר ירושלים וכובשת שישייה באשדוד. במחזור החמישי גם הגיע איזה שחקן כנף קפריסאי נמוך, שהפך במהרה לפליימייקר ולקוסם של הפועל תל אביב בעונה שעברה. סתיו טוריאל פתח את העונה בסערה, וכבר אחרי 4 מחזורים היו לו 4 שערים ו-3 בישולים.
ופתאום – האטה. הפסד למרות משחק טוב בטרנר, הפסד טכני בדרבי ועוד אחד לנתניה למרות עדיפות של הפועל. זה בדיוק הרגע שבו קבוצות מנוסות פחות נכנסות למשבר. ועד אותו הרגע, הפועל תל אביב ספגה כמעט בכל משחק, ובדרך כלל גם יותר משער אחד.
אבל הפועל תל אביב התייצבה לאיטה, ואז במחזור ה-19, הקסם קרה:
זה התחיל בניצחון ביתי על באר שבע בתוספת הזמן. מחזור לאחר מכן, פיגור 1-0 בדרבי עד הדקה ה-90 הפך בתוספת הזמן לניצחון 2-1, ניצחון החוץ ראשון על היריבה העירונית מזה 12 שנה.
שני הניצחונות הללו היו סיפתח לריצה של 6 ניצחונות ו-2 תיקו בשמונה משחקים, שבהם הפועל כובשת 15 שערים וסופגת רק שלושה. אירונית, העוגן ההגנתי של הקבוצה, פרננד מאיימבו הנהדר, נפצע בדיוק לפני הריצה הזו. אבל מרקוס קוקו הגיע והשתלט על עמדת המגן הימני, ברדה שלף שפנים כמו טל ארצ׳ל שכיסה גם את עמדת הבלם ועמדת הקשר האחורי, והזהות ההגנתית של הפועל תל אביב התגבשה.
לפלייאוף הפועל תל אביב הגיעה כשהיא מסוגלת להתמודד עם כל קבוצה בזכות העבודה ההגנתית, אבל מתקשה להבקיע. בסיבוב הראשון הקבוצה אמנם הבקיעה רביעייה לרשת מכבי חיפה, אבל גם רשמה הפסדים של 1-0 בדרבי ולבית״ר למרות שהגיעה למצבים עדיפים. גם בדרבי השני, 2.5 שערים צפויים (xG) היו שווים שער אחד בלבד.
מה נראה בעונת 26/27
האם הפועל תל אביב נחלשה או התחזקה לעומת העונה שעברה?
יש אובדן אחד ברור שלא ניתן להתווכח עליו: הפליימייקר של הקבוצה, יוצר המצבים מספר 1 שלה בפער ואחד הטובים בליגה, עזב. לויזוס לויזו נמכר לכוכב האדום בלגרד תמורת סכום יפה של 3.5 מיליון יורו ו-10% ממכירה עתידית, ואין מי שימלא את מקומו. דגלאס אווסו, שהגיע במקומו, הוא כישרון על אבל הוא שחקן אחר לגמרי. מדובר בשחקן כנף שמשחק בעמדה של טוריאל, ולא שחקן שיכול להחזיק את ניהול המשחק. אווסו הוא גם סימן השאלה הגדול של הפועל העונה (בהמשך, בהרחבה).
אבל השיפור של הפועל תל אביב לא צריך להגיע מבחוץ, אלא מבפנים.
עמנואל בואטנג ומרקוס קוקו, שהגיעו באמצע העונה שעברה, מתחילים את העונה עם הקבוצה. קוקו כבר הוכיח שהגנתית, הוא ברמה הגבוהה ביותר בליגה, ובואטנג לא הספיק להוריד מעצמו את החלודה. אולי העונה?
העיניים נשואות לסתיו טוריאל, שיכול וצפוי לעשות העונה קפיצת מדרגה נוספת. אין הרבה שחקנים שבגיל 25 קופצים לראשונה בקריירה לעמדה של כוכב בליגה. שחקני פריחה מאוחרת הם בדרך כלל שחקנים שצמחו למדרגת הכוכבות אחרי הרבה עבודה קשה והתמדה, וכשההצלחה כבר מגיעה, היא כאן כדי להישאר. העונה, ללא לויזו לצידו, ההתקפה של הפועל תל אביב תהיה תלויה בסתיו טוריאל וביכולת שלו לפתוח הגנות בזכות הבעיטה מרחוק או הקרוסים החדים לרחבה. עם 2 כאלו למשחק בעונה שעברה, טוריאל הכניס יותר קרוסים מוצלחים לרחבה מכל שחקן אחר בליגה.
כש-11 מתוך 11 השחקנים שצריכים לפתוח היו שחקנים משמעותיים גם בעונה שעברה, כשהזהות של הקבוצה מגובשת כבר מתחילת העונה – הפועל תל אביב של העונה יכולה וצריכה להיות קבוצה טובה יותר מהשנה שעברה, וגם להילחם על מקום גבוה יותר.
ועם כל זה, השאלה שמרחפת מעל הפועל של השנה היא ״כיצד הקבוצה הזו תכבוש שערים״. גם בעונה שעברה, להפועל היה קשה לפרוץ הגנות מבוצרות. הפועל הבקיעה כמעט 50% מהשערים שלה ממצבים נייחים או מחטיפות כדור קרוב לשער היריבה, שנייה רק להפועל ירושלים. כשהכדור אצלה ברגל וההגנה מוכנה, אין לקבוצה הזו הרבה אפשרויות, במיוחד כשלויזו כבר לא כאן. רועי אלקוקין, מי שמסתמן כמחליף בעמדה מספר 10, הוא קשר 8 נהדר שתורם בכל האספקטים של המשחק, אבל לא פליימייקר מבריק שחותך הגנות במסירה חדה.
האיש שיצטרך לפתור את הבעיות הללו הוא אליניב ברדה. ברדה לא קיבל בעונה שעברה מספיק קרדיט על הקבוצה הנהדרת שבנה. עבודה של מאמן אפשר לראות לא רק בתוצאות, אלא בהשפעה על רמת המאקרו הקבוצתית. הפועל תל אביב משחקת כמו יחידה אחת, עם עשרה שחקנים שיוצאים ללחוץ יחד ועשרה שחקנים שיורדים להגן יחד – וזו טביעת אצבע של מאמן כדורגל מודרני איכותי.
הפועל תל אביב לא תהיה קבוצה אטרקטיבית לאורך כל העונה. במשחקים רבים היא תיתן את הכדור ואת אשליית השליטה ליריבות, אבל תמנע מהן את המצבים. אם היא תצליח לנצח 1-0 ברוב משחקי העונה, אולי עונת 26/27 עוד תסתיים עם אחד משני המקומות הראשונים. לעומת זאת, אם יצטברו משחקי 0-0 מול הקטנות, ואולי טוריאל יימכר בינואר, אווסו יתפוס את עמדת הכנף הימני והקבוצה תתחיל לחשוב מוקדם על פגרת הקיץ ועל ההכנה לעונת 27/28.
טוריאל לא משחק בסגנון כנף ישראלי קלאסי, אלא פרמייר ליג סטייל בתור שחקן שמנסה להכניס קרוסים חדים לתוך הרחבה. בעונה שעברה הוא שלח 9 כדורי רוחב ל-90 דקות משחק והצליח 2 – יותר מכל שחקן אחר בליגה. הבעיטה שלו מרחוק היא הנשק שיפתח הגנות צפופות, והשילוב בין היכולת לחתוך לשטח הפנוי באמצע ובין הסיומת הוא שהופך אותו לאחד הסקוררים הטובים והיעילים בליגה (9 שערים ממשחק פתוח בעונה שעברה על 4.5 שערים צפויים). חבל שלהפועל אין יותר יוצרי מצבים שמסוגלים לספק לו את הכדורים הללו.
ה-תכונה של אווסו היא השילוב בין המהירות והדריבל שלו. דירוגים אמינים שהתפרסמו בעונה שעברה מיקמו אותו כאחד המכדררים הטובים בעולם עד גיל 20, וגם כאחד משחקני הכנף המובילים עד גיל 21 שמשחקים מחוץ לליגות הבכירות. זה השחקן שצריך לפנות לו שטח לרוץ עם הכדור, או לשלוח לו את הכדור לשטח הפנוי – כנראה שאין טוב ממנו בליגה. הוא מחפש ומסוגל למסור את כדור העומק, מחפש את הכניסה לרחבה ויודע לסיים.
השאלה הגדולה סביב אווסו, מעבר למצב הרפואי ולבשלות בגיל 20, היא העמדה. העמדה הטבעית שלו היא כנף ימין עם רגל שמאל. וזו גם העמדה של אחד, סתיו טוריאל. יכול להיות שהפועל תל אביב מכינים גיבוי לרגע שבו טוריאל יעזוב, אבל מה יהיה עם אווסו בינתיים? הוא לא תואם לויזו ועמדת ה-10 לא מתאימה לו.
השחקן השני שכדאי לשים לב אליו הוא דניאל דאפה. התקרה שלו גבוהה יותר ולמעשה אחת הגבוהות בקבוצה. דניאל דאפה אולי החמיץ יותר מכל שחקן אחר בליגה בעונה שעברה (2 שערים ממשחק פתוח על למעלה מ-8 שערים צפויים), אבל כשאתה מגדל ילד בן 18 ברור שיהיו כאבי גדילה. דאפה כבר מציג איכויות בתור חלוץ שלם שעושה הכל חוץ מלכבוש (פרט שולי), אבל ברגע שלתנועה שלו, ליכולת להשיג את הכדור ולהניע לכנפיים, ולפיזיות המרשימה תתווסף גם הסיומת, השווי שלו יאמיר לסביבות ה-5 מיליון יורו. עכשיו נשאר לחכות ולראות האם זה יקרה העונה.
הפועל הופכת להיות קבוצת ההגנה הטובה של הליגה, והחלק האחורי מחזיק אותה גם בתקופות קשות. בואטנג מוסיף שערים לעבודה הקשה, הפועל מוסיפה עוד שחקן יצירתי לחלק הקדמי עם פתיחת העונה, בזמן שטוריאל הופך למפלצת התקפית ומסיים את העונה עם 20 שערים (כולל פנדלים). בפלייאוף הפועל מנצחת שלוש פעמים רצוף 1-0 את היריבות משערים ממצבים נייחים ומנצלת ליגה מאוזנת בפסגה כדי לזכות באליפות בהפרש נקודה.
אין יצירתיות בחלק הקדמי והפועל כובשת רק ב-7 מתוך 13 משחקי הסיבוב הראשון. אווסו מקבל הזדמנויות בתור שחקן 10 או כנף שמאל ולא מסתגל. בואטנג ודאפה ממשיכים להחמיץ. שתי פציעות בהגנה והפועל תל אביב נופלת בפלייאוף העליון אל המקום השישי.
אחת משתי ההגנות הטובות בליגה, אולי הטובה ביותר. הפועל תהרוס את הערב של כל קבוצה שתשחק נגדה, וברדה מסוגל לנצח טקטית את רוב המאמנים מולו. הביצוע ההתקפי יקבע האם זה יספיק יותר למקום השני או למקום הרביעי.
