רן קוז׳וך לקח וואחד הימור עם ההצבה של זאהי אחמד באמצע. ואתם יודעים איך אומרים ״אם זה עובד המאמן גאון״. בצד השני, הדיבורים על אליפות לחיפה אחרי ניצחונות על מכבי פתח תקווה והפועל ירושלים היו קצת מוקדמים מדי.
ההימור של קוז׳וך
לעלות עם זאהי אחמד במרכז הקישור זה כמו להגיד – אני מוריד לעצמי רגל כדי להוריד גם לך אחת.
אחמד הוא אחד השחקנים שעובדים הכי קשה בליגה, שחקן שהוא סיוט לכל מי שמנסה להניע כדור מולו. ההתאמה שלו למרכז השדה היא כמו ההתאמה של חומוס אסלי למסעדת שף צרפתית.
קוז׳וך במופגן החליט שהוא לא מתחרה מול חיפה בהנעת הכדור, הוא לוחץ על החולשות שלה.
לחיפה אין קישור, במובן הקלאסי של המילה. יש עלי מוחמד שמחזיק את כל האמצע, ועלי כבר לא בשיאו. לאיתן אזולאי יש איכויות, אבל לא של קשר ששולט במרכז המגרש. כך יוצא שברוניניו וברזאו וגורה מחכים מקדימה, אבל הם תלויים בלונוויק ושטייפמן שיצליחו לצאת מהמלכודות ולהעביר להם את הכדור.
עבודת כפיים
ובאר שבע ניצחה באופן שבו פועלים מנצחים משחקים.
סביב העיר מפוזרים הרבה מפעלים, החל מים המלח במזרח ועד מישור רותם בדרום, יש הרבה תושבים בבאר שבע ובסביבה שקמים בחמש בבוקר להסעה שלוקחת אותם ליום של עבודת כפיים.
ככה גם הקבוצה שלהם נראתה על הדשא בסמי עופר – קבוצה של עבודת כפיים. שלושה שערים ממצבים נייחים, עוד שער אחד אחרי לחץ וחטיפת כדור שגרמה לפנדל. בהשוואה של שחקן מול שחקן, באר שבע היא לא הקבוצה המוכשרת ביותר בין השתיים, אבל היא הקבוצה הממושמעת, מאומנת ומוכנה לעבוד קשה.
בשער הראשון תרגיל נהדר בכדור קרן שחרר את זלטאנוביץ׳ לנגוח מעל אזולאי.
השער השני היה מופת של עבודה על המגרש. אפשר לשכוח שהוא התחיל מכדור קרן כי היו הרבה כדורים שניים, ובאר שבע הגיעה לכולם לפני הירוקים:
אמאדור הגיע לכדור החוזר ראשון אחרי הקרן, אחמד השתלט על הכדור החוזר השני, את השלישי ניב יהושע הכניס לרחבה, ואת הרביעי בעט דיופ בבעיטת עקרב לרשת הגבוהה של גלזר.
ארבעה כדורים חוזרים. אם חיפה מגיעה לאחד מהם לפני האורחים, השער השני לא נכבש. אבל לכו תנצחו את באר שבע של קוז׳וך בכוח רצון ומוסר עבודה.
החתול הגדול של באר שבע
פורסון, איזה שחקן.
הגנאי הוא לא קנגוואה, שהיה מנצח משחקים בכוחות עצמו. אבל יש לו את הקסם משלו. הוא נע בזריזות של חתול גדול שאורב לציד, רגע משתלט על כדור טועה במרכז המגרש וברגע הבא ההגנה כבר צריכה לעצור את הדהירה שלו בעבירה.
אתמול הוא סיפק שער, הרבה תנועה ושחרור לחץ וכדור אחד שאם זאהי אחמד היה משתלט הוא היה לבד מול שוער.
עוד לא ראינו את באר שבע בליגה עם הקישור החדש שלה, כשפרץ מנהל את המשחק, פורסון ממריץ אותו וונטורה מעגן מאחורה. יש עוד את הפועל תל אביב ובית״ר עד סוף הסיבוב. ולחשוב שיש לבאר שבע גם את ניב יהושע.
גלאקטיקוס בלי מספיק גלאקטיקוס
בצד השני חיפה, וזה נכתב אולי בפעם המיליון מאז שהתחילה העונה, היא פשוט קבוצה לא מאוזנת.
אם תרצו, זה פרויקט גלאקטיקוס רק בלי מספיק גלאקטיקוס. שרירים מנופחים אבל עמוד שדרה חלש.
ברזאו וברוניניו הם כשרונות על יחסית לליגה שלנו בשליש האחרון, ומה שקבוצה מאוזנת עושה הוא להחזיק שלד חזק מספיק סביבם – יותר שחקנים שעובדים, מניעים כדור, נעים בלי כדור כדי לקבל מהם מסירות.
במקום זה, קנג׳י גורה משחק כמו גלאקטיקוס בעצמו, והוא עוד לא פגש בעיטה שהוא לא מוכן לקחת. מסירה אחת הייתה לו בחצי של חיפה בכל המשחק, וזה מול יריבה שאתה צריך לבוא ולשחרר לחץ.
אזולאי עובד מבחינת קילומטרים של ריצה ופעולות הגנתיות, אבל אין ספק שהוא מעדיף לחפש את המסירה היפה על פני סדרנות עבודה אפורה, אבל נחוצה.
נובאקוביץ׳ עובד, אבל הכדור פשוט לא מגיע אליו. הוא סיים 72 דקות על המגרש עם 11 נגיעות בכדור ו-4 מסירות מדויקות. עלי מוחמד של העשור הרביעי לחייו הוא כבר לא עלי מוחמד הצעיר.
הדבר הגרוע ביותר שיכל לקרות למכבי חיפה הוא שהראש של נובאקוביץ׳ היה מתחבר לקרוס הנהדר של ברוניניו לקראת סוף המחצית הראשונה. הריצה הנוכחית של חיפה היא בלון שטוב לו להתפוצץ מוקדם, כל עוד לקבוצה יש מספיק זמן לתקן.
שכר הלימוד של שטייפמן
נועם שטייפמן הוא השעיר לעזאזל הנוכחי, אבל שימו לב לדבר מעניין.
מכל הצעירים של חיפה, דווקא שטייפמן הוא זה שמקבל קרדיט בלתי מוגבל. ירין לוי מצא את עצמו על הספסל אחרי משחק וחצי, רטנר מתייבש למרות כישרון יוצא דופן לקשר ישראלי צעיר, ודווקא בלם בן 18.5 משחק לפני בלמי רכש זרים ויקרים.
ארסן ונגר פעם כתב על הגילאים שבהם שחקנים מעמדות שונות מגיעים לשיא, ומחקרי המשך מצאו שקשרים מתחילים את השיא שלהם בסביבות גיל 25, בזמן שבלמים נכנסים לתקופת הזהב לקראת גיל 27.
בגיל 18, כמה מוכשר שבלם יהיה, שטייפמן עדיין בוסר. כבר בגילו הצעיר הוא עילאי בכדורי גובה, מצוין במאבקי אחד על אחד, ועדיין לוקה בטיפול בכדור ובטח שבהחלטות תחת לחץ. איסט ארב לו פעמיים, בפעם הראשונה זה הסתיים עם פספוס של אחמד, בפעם השנייה אדום ופנדל.
מצד אחד הצוות המקצועי לא מוכן לשלם שכר לימוד על קשרים בני 19-20 שכבר הוכיחו את עצמם ברמת הליגה.
מצד שני הוא מוכן לשלם את שכר הלימוד הזה על בלם בן 18 שניצח וינצח משחקים, אבל גם יטעה בגדול.
די מוזר, לא?
המצטיינים של המשחק
לקריאה נוספת: דילמת איתן אזולאי של מכבי חיפה · מפלצת תלת ראשית בהתקפה: מכבי חיפה מנצחת 1-4 את הפועל ירושלים · בלי רוחב ועם הרבה מזל: הפועל באר שבע מנצחת 2-0 את עירוני טבריה · שבעה שינויים ומחליף אחד שהכריע: הפועל באר שבע מנצחת 2-0 בפתח תקווה