המחזור השביעי היה מחזור של שחקני הגנה.
בלמים ושוערים לא מקבלים קרדיט כמו שחקני התקפה, אבל במחזור הזה הם השפיעו יותר מהם.
ומעל כולם, בראיין קרבאלי מבית״ר ירושלים, שסיים עם 18 פעולות הגנתיות מוצלחות במשחק מול מכבי תל אביב.
כולם זוכרים לקרבאלי את ההצלה מהקו בדקה ה-89, אבל היו לו עוד לפחות שתי פעולות הירואיות שמנעו שער. ומעבר לכך, הוא היה בכל מקום בהגנה. במונחי שחקן התקפה, הוא שם גול, בישל ושרף את הדשא.

עוד כמה תובנות מהמחזור השביעי
מכבי חיפה
מכבי חיפה במקום הראשון בליגה. אבל היא עושה את זה עם לוח המשחקים הקל ביותר, כשהיא נפגשה מול כל מקומות 9-14 בליגה. עכשיו מתחילים המשחקים מול מקומות 3-8.
אבל חיפה שרדה את תקופת ההרצה, הביאה את ברזאו שהוא בול פגיעה והשלימה את הסגל עם דסה. אפילו לונווייק כבר הספיק להסתגל.
בתחילת העונה היה צריך לשכנע מגיבים שמכבי חיפה לא תסיים בפלייאוף התחתון. עכשיו צריך להוריד חלק מהתקשורת מהדיבורים על אליפות. יש סיכוי. הוא פשוט קטן וזה עדיין מוקדם מדי.
מכבי תל אביב
מכבי תל אביב היא תמונת המראה. אחרי המשחק היום מול הפועל חיפה, היא תסיים את הקמפיין מול מקומות 1-9, ועד סוף הסיבוב תפגוש רק את מקומות 10-14. אם לא תהיה סנסציית ענק, הצהובים יסיימו את הסיבוב במקום הראשון. הם עדיין הפייבוריטים לתואר.
מה שכן, עד כמה חמורה בעיית הכיבושים של הקבוצה? הפעם האחרונה שמכבי תל אביב כבשה שער שדה הייתה בדרבי, מחזור רביעי.
בינתיים זה כנראה לא אירוע שבמועדון צריכים להתרגש ממנו. מכבי תל אביב הייתה שווה חמישה שערים בשני המשחקים האחרונים. רוב הסיכויים שהסטטיסטיקה תתיישר – אם לא במחזור הקרוב, אז באלו שאחריו.
הפועל תל אביב והפועל באר שבע
הפועל תל אביב והפועל באר שבע הזכירו שמשחק ממושמע ומסודר הוא נכס במשחקי צמרת, אבל מקשה במשחקים שבהם הקבוצה צריכה ״לפרק״.
זה בלט במיוחד אצל הפועל ב״ש. אחרי מחצית ראשונה כמעט ללא איום על השער, היא חזרה להיראות כמו קבוצת צמרת רק אחרי שהתחילה לקחת סיכונים והבלמים שלחו את הכדורים הארוכים במקום עוד מסירה לרוחב.
בית״ר ירושלים
בית״ר נראית יותר ויותר כמו הקבוצה שאלמוג כהן ראה לנגד עיניו. כשזה עובד זה קטלני. כשזה לא – זה קטלני, אבל לבית״ר עצמה.
במשך 50 דקות, מהדקה העשירית עד לדקה השישים וקצת הייתה סגנית האלופה טובה יותר ממכבי תל אביב. אבל בדקות שמכבי שברה את הלחץ, זה היה בליץ שלא ברור איך לא הסתיים לפחות בשער אחד. אה, נכון. קרבאלי.
מכבי נתניה
מכבי נתניה צברה כישרון, עכשיו רוני לוי צריך ללמד את השחקנים שלה לשחק ביחד.
אפשר לתאר את מצב הקבוצה דרך באסם זערורה – גם אם יש לך הרבה כישרון, אתה צריך לעבוד על המגרש כדי להפעיל אותו. לפחות ההגנה הסתדרה, יחסית למסננת של העונה שעברה.
הפועל רמת גן ובני סכנין
הפועל רמת גן וסכנין הזכירו שכיף שיש קבוצות תחתית, והן מציגות לראווה שחקנים שהם פוטנציאל לקבוצות בכירות בהרבה בעתיד.
משה סמל צריך לפתוח בכל משחק של האורדונים, אסנקה ממשיך להתפתח בדרך לתחנה הבאה בקיץ וקודג׳ו בסכנין הוא האבא והאמא של כל פעולה התקפית שהקבוצה הזו מצליחה לייצר. גם הוא בדרך למקום גבוה בהרבה.
הפועל פתח תקווה
הפועל פתח תקווה בנתה חוליה אחורית לליגה הלאומית ולא לליגת העל, וזה עוד יעלה לה בירידת ליגה.
הקבוצה עצמה לא רעה, יחסית לסטטוס שלה כקבוצת תחתית, אבל בצוות המקצועי צריכים לראות מה, ומי, עולים לה בכל פעם בנקודות.
עירוני טבריה
מאבק ההישרדות בליגה יהיה אכזרי עוד יותר העונה, כי עירוני טבריה לא נראית כמו קבוצה שתרד ליגה. לפחות כל עוד לא יהיו עוד סנקציות. על המגרש, זו קבוצת מרכז טבלה – לא קבוצת תחתית.
לקריאה נוספת: מפלצת תלת ראשית בהתקפה: מכבי חיפה מנצחת 1-4 את הפועל ירושלים · ופתאום הדברים עובדים: בית״ר ירושלים מנצחת 4-0 את הפועל רמת גן