תודה ושלום לשחקן הכי גדול ששיחק פה בשנתיים האחרונות.
קינגס קנגוואה לא מספיק מוערך אצל האוהד הישראלי הממוצע. אולי בגלל שאין לו רגעים זכורים באירופה, אולי בגלל שלפעמים נראה שהוא היה יכול להשיג יותר אם היה מתאמץ.
זה לא משנה. לרגל עזיבתו לפנאתינאיקוס היוונית תמורת 3.8 מיליון יורו, הסתכלנו על הנתונים שלו אצלנו בליגה.
כשאתה מחבר את כל הפיקסלים הבודדים לתמונה אחת, אתה יכול לראות עד כמה קנגוואה היה מעל הליגה. לעיתים רחוקות מגיע שחקן שהוא בטופ של הליגה כמעט בכל פרמטר, והקשר הזמבי היה שווה לקבוצה שלו 10-12 נקודות לעומת שחקן ממוצע שהיה במקומו.
רגע לפני המשחק האחרון שלו בתור המלך של באר שבע, בואו נראה מה ראינו כאן בשנתיים האחרונות:
סיומת
יעילות נדירה. קנגוואה כבש 25 שערים ממשחק פתוח על 18.9 שערים צפויים (xG) בשנתיים. אלו 6+ שערים נטו שהוא הוסיף לקבוצה, יחסית לאיכות ההזדמנויות. מזווית אחרת, זה כמעט 33% הצלחה מעל הצפוי.
7 מתוך השערים הללו הגיעו מחוץ לרחבה. בשנתיים הללו אין אף שחקן אחר שכבש יותר מ-4 שערים מחוץ לרחבה.
דריבל ומהירות
כמעט תמיד הדריבליסט הטוב בליגה הוא שחקן כנף, חלוץ או פליימייקר. כמעט אף פעם זה לא קשר מרכזי. אבל קנגוואה היה, מבחינת נתונים, הכי טוב בליגה עם הכדור ברגל.
צריכים תזכורת?
לכו לסיבוב השני מול הפועל חיפה שבו הוא עבר את כל ההגנה החיפאית וסידר לדן ביטון בעיטה נוחה. למשחק מול בני ריינה שבו שלח את עצמו עם העקב לבד מול השוער. והשיא – במחזור ה-26 בבלומפילד, רגע אחרי השיויון של מכבי ת״א, קנגוואה שחה את דרכו אל השער והחזיר את היתרון לבאר שבע.
יש עוד דריבליסטים נהדרים בליגה, אבל לא באותו השילוב שבין הכמות והאיכות.
יצירת מצבים
אחד הטובים בתחום. 17 בישולים בשנתיים מספרים חלק מהסיפור, מקום שני בליגה ביצירת מצבים משלים את התמונה.
מעבר למסירה ולדריבל, הקרוסים שלו ברמה עילית, ובמשחק האליפות מול מכבי תל אביב בלבד הוא יצר שלושה גולים מהקרוסים הללו.
משחק לחץ
הטעות הכי גדולה שיריבה יכלה לעשות מול הפועל באר שבע היא להניע כדור קרוב לרחבה.
קנגוואה היה מזהה את המסירה וסוגר פערים של מטרים עוד לפני שהשחקן המתקיף מספיק להגיב. מקום 1 בליגה בחטיפות שהובילו למצב מסוכן, מקום 1 בחטיפות כדור בשליש ההתקפי.
בדרך כלל השבחת שחקן ומכירתו היא הדבר הנכון בכדורגל שלנו. לא בטוח שגם במקרה הזה
המודל שבו רוכשים שחקן לפני השיא, משביחים אותו ומוכרים ברווח הוא מודל שטוב לכדורגל הישראלי בטווח הארוך.
לרוב השחקנים יש תחליף. אתה מביא זר במיליון יורו, מוכר ב-4, ומשתמש בכסף מהמכירה כדי להביא כמה כישרונות מחו״ל. גם אם חלק נכשלים, זו דינמיקה של שיפור מתמיד.
המקרה של קנגוואה שונה. גם אם באר שבע תשקיע את כל ה-3 מיליון יורו נטו שהתקבלו מההעברה ברכש, עדיין לא יגיע שחקן שיתרום את מה שהמלך מבירת הנגב תרם.
פנאתינאיקוס הציעה 700 אלף יורו נטו? תציעו לו 750. כשמחשבים את ה 10-12 נקודות שקנגוואה שווה לקבוצה, את הפערים במענקים מאירופה ומענקי המיקום בליגה, את הפגיעה במירוץ לאליפות – אפילו השילוב בין דמי ההעברה והגדלת השכר יכול להיותץ כסף קטן.
תודה ושלום
באר שבע נפרדת מאחד השחקנים האיכותיים והגדולים ששיחקו בתולדותיה, וגם אם ״הביא רק אליפות אחת״ ההשפעה שלו על מיקום הקבוצה בשנתיים האחרונות היה בלתי ניתן להשוואה.
עכשיו תמונת מאבק האליפות השתנתה. באר שבע, למרות שמגיעה בתור אלופה, לא פייבוריטית.
נשאר לראות מי יגיע במקומו, והאם יהיה שחקן אחר בליגה שיצליח לתפוס את המעמד שלו. ההימור שלי? אולי בליץ, אם יהיה בריא.