הפועל פתח תקווה היא מוקש קשה, והפועל באר שבע הצליחה לנטרל אותו בשבת האחרונה. מה זה לנטרל, ממש פירקה.
המלאבסים סיימו סיבוב שני עם 4 משחקי חוץ מול קבוצות הפלייאוף העליון ולא הפסידו באף אחד מהם: ניצחון בחיפה ותוצאות תיקו מול התל-אביביות ובמשחק הקודם בטרנר.
הטריק הוא אותו הטריק – לשבת נמוך, לצאת במהירות האפשרית ו"לגנוב" את הגול. זה כמעט עבד לאורחים בדקה ה-14: בעיטה של גנאח נבלמה בתוך הרחבה, ומשם במהירות הבזק רועי דוד הוציא כדור לאגף הימני, יונתן כהן (שמתגלה בתור אחד המוסרים הטובים בליגה) העביר אותו לקליי עמוק באגף שמאל שהגיע למצב נהדר מול אליאסי. שער של קליי ואולי הפועל פ"ת הייתה מצליחה להסתגר עד לתום המשחק.
מוליכת הטבלה, על אף השליטה בכדור, התקשתה להגיע למצבים טובים בחצי השעה הראשונה. אבל הגדולות לא מנצחות רק בגלל דאבל פאסים מבריקים שחותכים הגנות צפופות – פחות מחצי מהגולים שהגדולות מבקיעות נובעות ממבצעים מבריקים – הם מנצחות בעיקר כי הן מפעילות על היריבה לחץ וגורמות ליריבה לטעות.
הגול הראשון היה כולו טעות של עומר כץ שיצא רע ותפס אוויר, אבל המהלך הזה נבנה הרבה לפני הטעות:
רוטמן והחזיר לכץ, שנלחץ בתורו מזלטאנוביץ' ושלח כדור ארוך. המסירה הגיעה ללוקאס ונטורה (אלא מי?) ששלח לקנגוואה, גנאח הרים וזלטאנוביץ', שבזכותו המהלך התחיל, הוא זה שגם סיים אותו עם נגיחת דרדלה לרשת. אם רק היה שם שוער שיעצור..
כל שלושת הגולים היו גולים קלאסיים של הפועל באר שבע הנוכחית. אחרי שכבשו בעקבות משחק הלחץ, הגול השני הגיע ממצב נייח. בממוצע באר שבע כובשת 0.4 שערים למשחק ממצבים נייחים, שניה רק להפועל ת"א.
קנגוואה עם ההרמה הראשונה – מרוב שהדריבל שלו טוב, אנחנו שוכחים להזכיר שהקרוסים שלו הם מהמסוכנים בליגה וזלטאנוביץ', שוב הוא, עם נגיחה שהייתה יכולה להיכנס והפכה לשער קליל של הלדר לופס.
כמה מגיע לזלטאנוביץ' לכבוש את השלישי. הוא זה שחטף, ניסה קודם לסדר לפרץ ואחר כך הוכשל וכבש בעצמו את הפנדל. הסרבי מושמץ העונה ולא תמיד בצדק – קל לרדת עליו כי הוא לא מהיר, חסר דריבל ותלוי בחברים לקבוצה שיפעילו אותו. מצד שני, הוא עובד בלי הפסקה, מתחיל את משחק הלחץ ומסדר מצבים לחברים בנגיעות קטנות וחכמות. חלוץ אחר היה אולי עושה יותר רושם אישי, אבל לא בטוח שתורם יותר לקבוצה.
עוד אחד שעבד בלי הפסקה זה מוחמד אבו רומי. אני מסתכל על אבו רומי ורואה למה גנאח לא מתפתח להיות השחקן שפעם חשבו שיהיה.
את העונה הזו גנאח התחיל עם שווי של פי-4 מהשווי של שותפו לכנפיים. אבל הכישורים של גנאח מצליחים לבוא לידי ביטוי רק במשחקים שבהם יש לו מספיק מרווח ושטח לחתוך לאמצע ומשם לבעוט או להרים. במשחקים מהירים וצפופים הוא בעיקר מאבד ונעלם.
אבו רומי הוא ההפך. לפי מחקרים עדכניים זמן התגובה של שחקן עם הכדור נחתך בחצי מאז שנות ה-90', מה שאומר שאו שאתה פועל או שאתה מאבד. ממרומי ה-1.84 שלו, חזק ומהיר יותר מכל מגן שהוא מתמודד איתו, אבו רומי תוקף ושהמגן יסתדר. בדקה ה-43 הוא קרקס את רוזן וכמעט סידר לאליאל פרץ את השלישי. היכולת הזו לפעול בתוך תא שטח קטן וצפוף היא בדיוק ההפרש בין הגנאח שחשבנו שיהיה ובין 'עוד שחקן בליגה'.
אותו מערך, תפקוד שונה
לעומת ההרכב שפתח לפני בתיקו הביתי לפני שבועיים, השינוי היחיד אצל הפועל באר שבע היה החלפתו של זאהי אחמד באמיר גנאח. אבל מערכתית, השינוי החשוב היה בתפקוד של אליאל פרץ.
בתמונה: מיקום ממוצע מוערך של שחקני שתי הקבוצות (הרכב ראשון)
חדי העין יבחינו בהבדל לעומת המשחק הקודם: במחזור ה-25 פרץ היה הקדמי בין צמד הקשרים, בעוד שקנגוואה ירד אחורה. הפעם, פרץ היה ממוקם – בממוצע – אפילו מאחורי ונטורה. כשפרץ פעיל יותר בניהול המשחק מאחור, עם 61 מסירות מדויקות (88% הצלחה), לקנגוואה יש פנאי לתקוף – וזה המקום שבו רוצים אותו בבאר שבע לפ
השחקנים המצטיינים
דירוג השחקנים המצטיינים מבוסס על מודל הציונים הניסיוני של קשר אחורי. בקרוב, כשהמודל יהיה מכויל מעט יותר, נוכל לשתף גם את ציוני השחקנים ולא רק את הדירוג שלהם במשחק.
מקום 3: מוחמד אבו רומי
אבו רומי פותח לבאר שבע אופציות משחק שלא היו לה קודם. גנאח הוא כנף-רגל-הפוכה שחותך למרכז. דן ביטון היה משחק כפליימייקר נוסף באמצע ולא על קו ימין. אבו רומי, לעומת זאת, משחק קרוב לקו ומספק לקבוצה את הרוחב שכל כך נדרש לה. הוא עושה עבודה הגנתית נהדרת עם 12 מאבקים שנכנס אליהם (וניצח בחצי) ו-5 חילוצי כדור, ובנוסף היה צריך לסיים עם בישול אחרי עבודת הכנה נהדרת לאליאל פרץ.
מקום 2: קינגס קנגוואה
נכון, התרגלנו אליו עד כדי לקחת משחק נפלא כמובן מאליו. "רק" שתי הרמות נפלאות שאחת הובילה לגול (הרמה שלישית הובילה לגול שנפסל), שבעה חילוצי כדור, ניהול משחק שהתבטא ב-49 מסירות מדויקות (ו-84% הצלחה, מספר טוב לקשר עם נטייה התקפית).
מקום 1: איגור זלטאנוביץ'
צמד ובישול. מה עוד צריך? בעולם האנליטיקה נהוג להפריד שערים מפנדלים, אבל זלטאנוביץ' הוא זה שהוכשל וזה שזכה לסיים. וזה עוד משחקן שהמחויבויות ההגנתיות שלו לא נופלות מהמחויבויות ההתקפיות. משחק נהדר מאחד המועמדים המרכזיים לשחקן המחזור.