מכבי נתניה ובית״ר ירושלים עברו דרך ארוכה מה-8-2 בשנה שעברה ועד למוצ״ש האחרון, שבו הגיעו היהלומים לבלומפילד וניצחו 4-1 מוחץ.
הקבוצה של רוני לוי שיחקה באותו ה-4-3-3 שאלמוג כהן היה רוצה לשחק, וההבדל היה בהצבה של השחקנים ובעיקר – ברמת הביצוע.
נתחיל מהמנצחת הגדולה
ה-4-3-3 של רוני לוי הוא חד ומדויק.
באמצע, שני קשרי 8 קלאסיים שמשלבים בין עבודה הגנתית ושחרור מהיר לאגפים בהזדמנות הראשונה, ומאחוריהם עזיז אווטרה בתור מס׳ 6 שמנקה.
בנתניה משחקים ארבעה שחקנים שסיימו בטופ-20 של יוצרי המצבים בליגה בעונה שעברה, לפי הדירוג של ״קשר אחורי״. אל מאור לוי, בילו ודאבו הצטרף גם דולב חזיזה, שכבר אין לו את המהירות להתל במגנים על הקו אבל ראיית משחק יש וגם יש.
נתניה קיבלה 4 בישולים מהכנף: שלושה של עוז בילו, שניים מהם היו שווים יותר מגול, כאשר הוא סידר לכובש מצב של מעל 90% הבקעה (xG). חזיזה גם הוא בישל אחד, וסך המצבים שיצר שווים בערך גול וחצי. תנו לו שטח ושחקן שנע אליו, והוא יסדר את המצב.
ואם צריכים שחקן שנע לשטח, יש לנתניה את מתאוס דאבו.
הקיץ נתניה הצליחה להשאיר את דאבו משתי סיבות: האחת היא שקבוצות שמתיימרות לשלוט בכדור מחפשות חלוץ עם משחק גב לשער, והשנייה היא הסיומת. בעונה שעברה החלוץ הברזילאי היה מגדולי המחמיצנים בליגה ועלה לקבוצה שלו ב-4 שערים יחסית לאיכות המצבים (xG). אם דאבו יכבוש בהתאם למצבים שהוא מגיע אליהם, הצ׳קים ישלפו בינואר.
דאבו הוא כמובן המועמד המוביל לתואר השחקן המצטיין של המשחק, אבל כל הרביעייה – כולל בילו, חזיזה ומאור לוי – זכו אצלנו לציונים של 9.5 ומעלה. אם אפשר להבין למה דאבו עדיין בנתניה, לא ברור למה מאור לוי לא היה אחד מהשחקנים החמים של הקיץ. יש לו שילוב יוצא מהכלל בין מסירה ששוברת את קווי ההגנה, עבודה הגנתית, טיימינג ביציאה קדימה וסיומת. והוא גם השחקן שמאוד, מאוד היה חסר ליריבה בצד השני.
הצד של בית״ר
אלמוג כהן עלה עם בוריס אינו בתור הקשר האחורי, כאשר לפניו שני שחקני 8+, יוספי ומוצ׳ה.
אם להיכנס לראש של הצוות המקצועי של בית״ר, המחשבה הייתה כנראה בסגנון הבא:
קודם כל, הבאנו את שון וויסמן כחלוץ. הוא אמור ללחוץ טוב יותר משועה, אז ננסה אותו ונראה מה רכשנו. בגלל ששועה לא משחק, אנחנו צריכים קשרים שמסוגלים ליצור, ולכן נלך all-in עם יוספי ומוצ׳ה, במקום וורקו ובן שימול.
לבחירה הזו היו שתי השלכות:
הראשונה, הלחץ לא עבד. בית״ר של העונה שעברה, מול אותה יריבה, שמה 8 שחקנים בלבן על רבע מגרש, והם סגרו את כל האפשרויות של מגן שמקבל את הכדור.
ובמוצ״ש בבלומפילד? אותם 8 שחקנים, רק שהם מפוזרים על כל רוחב המגרש, חלק מהם בכלל לא רלוונטיים למהלך. אף אחד לא סוגר את מורוזוב או את נתיבי המסירה שלו. כשאתה ״כאילו״ לוחץ אבל לא מחוייב לטקטיקה, אתה משלם על זה יותר מאשר אם לא היית מנסה מלכתחילה.
לא סתם בניצחון המפורסם מהעונה שעברה נתניה איבדו 62 כדורים בחצי שלהם במחצית הראשונה. במחצית הראשונה בבלומפילד, המספר הזה ירד ל-17, כאשר בית״ר בעצמה איבדה 21 כדורים כאלו.
וההשלכה השנייה הייתה שהלחץ של נתניה כן עבד, עיכב את היציאה קדימה של הירושלמים וגרם להם לאבד כדורים.
אינו הוא לא 6 טבעי ולא מגיע לעמדות הנכונות כדי לפתוח אופציית מסירה לחברים לקבוצה. מאור לוי נצמד אליו, והפך אותו ל-לא רלוונטי בהתקפות רבות. יוספי ומוצ׳ה, לעומת זאת, הם הקשרים שחושבים קדימה ונוח להם יותר לחפש את תנועת העומק מאשר לרדת אחורה ולשחרר את הלחץ.
בכלל, לא ברור האמון המופרז כרגע בנועם מוצ׳ה. מוצ׳ה מוכשר טכנית, ואם יתפתח עוד יעשה דברים יפים בכדורגל שלנו, בדגש על ״להתפתח״. בעונה שעברה באשדוד הוא לא בלט במדדים המתקדמים במערכת קשר אחורי, ותאמינו שיש הרבה מדדים. כל עוד אינו משחק בתור ה-6 בית״ר צריכה לידו קשר נוסף שהוא דינמי, נע על כל המגרש, מקשר בין הגנה להתקפה ולוחץ. מאור לוי היה אידיאלי, אבל זה גם בדיוק הפרופיל של וורקו ובן שימול.
פרופורציות
הבעיה של בית״ר הנוכחית היא לא רק טקטית, היא גם בעיית ביצוע. יכול להיות שזה ההבדל בין מאמן שרק עכשיו ירד לקווים ובין מאמן שעושה את זה כבר 20 שנה. מה שכן, כדאי לקחת הכל בפרופורציה:
מהצד הבית״רי, כדאי לזכור שאלמוג כהן בונה משהו. יש לו דרך, שיטה, ונראה שגם משאבים מוגבלים להביא שחקנים מהטופ בעמדה שחסרה לו. לוקח זמן להנחיל את השיטה והעיקר זו סבלנות – את קוז׳וך רצו לשלוח הביתה אחרי החודש הראשון שלו בנגב.
אבל מבחינת אלמוג, הוא יצטרך להתפשר על היבטים מסויימים. שיטה או לא, הפסד של שחקן כמו ירדן שועה הוא משהו שבית״ר הנוכחית לא יכולה לחיות איתו.
בצד השני, מכבי נתניה צריכה להיות וכנראה תהיה קבוצת פלייאוף עליון השנה, אבל צריך גם לזכור שהקבוצה של רוני לוי טובה יותר מול יריבות שתוקפות ומשאירות לה שטחים למתפרצות. ההגנה שלה, למרות שנראית הרבה יותר טוב עם מורוזוב בשמאל, ופלדמן מוכשר מאוד במרכז, עדיין בסימן שאלה.
יהיו לילות שבהם נתניה תהיה ההצגה הכי טובה בליגה. יהיו לילות שבהם האוהדים שלה לא יבינו מה קרה כאן. אם היא תשחק כמו בבלומפילד במוצ״ש, אולי היא תוכל להילחם העונה על מקום 3-4, תוך כדי שהיא מגדלת כמה שחקנים לחו״ל.
לקריאה נוספת: זה מה שחשבנו בעונה שעברה על מכבי נתניה · פרויקט פתיחת עונה 26/27: ביתר ירושלים · כמו חתן ביום חופתו: בית"ר מביסה 8-2 בנתניה