הפועל תל אביב כבשה 7 שערים בשלושת המחזורים הראשונים. רק אחד מהם במחצית הראשונה. שישה הגיעו אחרי ההפסקה.
כי עם כמה שהפועל תל אביב אוהבת ללבוש לנשף את שמלת הדגלאס אווסו, עמוק בתוך הלב היא קרייב ופלקאו.
קודם החנק: קרייב, פלקאו ושני הבלמים
ההרפתקנות והוירטאוזיות ההתקפית של הפועל תל אביב הן בונוס. הקבוצה הזו חיה קודם כל על החנק של היריבה.
הבסיס הוא משחק הלחץ. הפועל קודם כל מצמצמת ליריבה את המקום שבו היא יכולה לשחק, ואחר כך מתחילה לחפש את נקודות התורפה ההגנתיות שלה.
וכשרוצים להבין את הפועל הזו, כדאי להתחיל מקרייב ופלקאו, השניים שמחזיקים את השלד ומכתיבים את הקצב.
מול הפועל רמת גן, שני קשרי האמצע ניצחו 7/7 במאבקים האוויריים והחזירו 12 כדורים לקבוצה.
פלקאו הוא המחסל, והוא תוקף אקטיבית וחוטף את הכדור מהיריבה. קרייב סולידי יותר הגנתית. מי שילך לסטטיסטיקה, ימצא רק פעולה הגנתית אחת שנרשמה לו במשחק, אבל זה בעיקר בגלל שאנחנו לא יודעים למדוד סגירת נתיבי מסירה.
לעומת זאת, התקפית קרייב הוא זה מבין השניים שמזיז את המשחק. 64 מסירות מדויקות היו לבולגרי ביום שני, לעומת 44 של הברזילאי, וגם הוצאה אחת נהדרת למתפרצת של אווסו.
מאחוריהם מאיימבו וצ׳יקו, כאשר הראשון התחיל את העונה כאחד משני הבלמים הטובים בליגה וכרגע לבד בפסגה. שניהם גם מנקים מאחור, אבל גם חלק גדול ממה שהופך את הלחץ למה שהוא.
כשקבוצה מנצחת 21 מתוך 26 מאבקים אוויריים, גורמת ליריבה לאבד 77 כדורים בחצי שלה, ולהעביר רק 33 מסירות בשליש האחרון, מובן איך היא מסיימת שלושה מחזורים בלי לספוג אף שער.
יותר מזה, בשלושת המשחקים האלו, כל המצבים שהיריבות הגיעו אליהם שווים שער צפוי אחד בלבד.
ההתקפה: לחכות לטעות של היריבה
גם התקפית, הקישור המרכזי מסמל את הפועל הנוכחית.
היא לא יוצאת מהמסגרת, מתקדמת לאט ובביטחון, ובעיקר מחכה עד שיריבה תעשה טעות. במחצית הראשונה, מלבד שחר פיבן שניסה פעם אחר פעם באגף ימין, לא ראינו מהפועל הרבה מסירות עומק או דריבלים.
לכן עד ההפסקה האדומים אולי בעטו 15 פעמים לכיוון השער, אבל מדד השערים הצפויים (xG) הראה שכל הניסיונות הללו היו שווים פחות מגול.
לעומת זאת, במחצית השנייה היו להפועל 13 ניסיונות כיבוש, אבל הם היו 2.1 שערים והסתיימו ב-4.
גם כשהסכר נפרץ, זה קרה באותו אופן.
עוד לפני הגול, אווסו חטף מסירה וסידר לבואטנג את ההזדמנות הגדולה הראשונה, שהוחמצה. 6 דקות אחר כך, ליידנר קרא מהלך וחטף פעם נוספת, ואחרי קצת מזל הכדור הגיע לאלקוקין בקצה הרחבה משמאל. הקשר העולה שלח כדור חד והפעם בואטנג דחק פנימה מתוך רחבת החמש.
מרגע שהראשון נכבש, האורחת הייתה חייבת לצאת קדימה וההתקפה של הפועל קיבלה מרווחים. זו כבר הפועל של ה-6 שערים במחצית השנייה, ולא השער הבודד בראשונה.
ועדיין, רק בדקה ה-74 נכבש השני, עם פריצה נהדרת של אווסו שהיתל בכל הגנת רמת גן. אחר כך העצמי של טוויטו ומאיימבו בתוספת הזמן השלימו את הרביעייה.
כשהיריבה עם הכדור, המשחק של הפועל קרוב לשלמות ברמת הליגה שלנו. בשביל אליפות, ברדה והקבוצה שלו יצטרכו ללמוד ליזום טוב יותר.
רמת גן: במקום האחרון, ולא באשמתה
מהעבר השני, הפועל רמת גן מוצאת את עצמה במקום האחרון אחרי שלושה מחזורים, ולא באשמתה.
האורדונים נראו עד עכשיו כמו קבוצה שיכולה להתקרב למרכז הטבלה, אבל פגשו בדרך את האלופה, את מי שרוצה להיות האלופה, ואת זו ששני שחקנים שלה שווים כמו הסגל של העולה החדשה.
מול הפועל ת״א הקבוצה של דגו ניסתה לשחק את הכדורגל שלה, שמתחיל בהנעת כדור מסודרת מאחור, ואיבדה את הכדור פעם אחר פעם.
במחצית הראשונה הם הצליחו להעביר רק 21 מסירות בחצי היריבה, וגם במחצית השנייה המספר לא היה גבוה בהרבה. הבדלי הכישרון והפיזיות ניכרו כמעט בכל מאבק בין שחקנים משתי הקבוצות.
ועם כל זה, מה שלא עבד מול הפועל תל אביב צפוי לעבוד טוב יותר ברגע שרמת גן תפגוש יריבות ברמה שלה. בואו נחכה לראות איך לואן קמפוס, משה סמל, סרדן מיכאלוביץ׳ ועוד כמה שחקנים שעדיין לא ראינו מספיק, ייראו במחזורים הבאים מול נתניה ובני סכנין.
המצטיינים של המשחק
לקריאה נוספת: אווסו הגיע לליגה. הפועל תל אביב מנצחת 3-0 את בית״ר ירושלים · הפועל רמת גן מול הפועל באר שבע – פוסט משחק · פרויקט פתיחת עונה 26/27: הפועל תל אביב