מזל טוב לאלופת המדינה לעונת 25/26, הפועל באר שבע.
מכבי תל אביב לא עשתה חיים קלים. נכון שקמארה העניק פנדל במתנה, אבל למזלנו דיופ איזן עם פנדל משלו בהקדם וכך אנחנו יכולים לחזור ולדבר על כדורגל.
זה לא היה ״אחד המשחקים הטובים של העונה״. ראינו שתי קבוצות מותשות שמבצעות טעויות לא אופייניות. באר שבע היא קבוצה שחיה על משחק הלחץ ומשתמשת בו כדי לייצר התקפות, ובשלב הזה של העונה היא כבר לא הצליחה להוציא אותו לפועל כמו שצריך.
בצד השני כריסטיאן בליץ׳ עלה לראשונה בפלייאוף בהרכב הראשון וכך זכינו לראות מה הגרסה הזו של מכבי תל אביב הייתה אמורה להיות. תקראו לזה הגזמה, אבל אם הוא בריא, הסרבי יכול להיות דקלן רייס של הליגה שלנו.
לצד בליץ׳ ראינו מה סיסוקו שווה כשיש לו עזרה – 11 כדורים חופשיים חילץ הקשר האחורי, בנוסף לבישול מבריק לאנדרדה.
השניים הללו הצליחו להתמודד מול השלישייה של באר שבע (שם אליאל פרץ נראה תשוש) ולהוציא את מכבי להתקפות מהירות. אבו פרחי נע בלי הפסקה והשאיר את אנדרדה (בעיקר), פרץ וסהיטי להיכנס לכיסים.
עד הדקה ה-50, מכבי תל אביב הייתה קצת יותר מסוכנת, ומד השערים הצפויים שלה הראה גול וחצי לעומת ה-1.3 של באר שבע. שתי דקות מאוחר יותר אבו רומי החמיץ מצב נהדר ומכאן, המשחק השתנה.
בליץ׳ ואנדרדה יצאו. בליץ׳ מעייפות כנראה, אנדרדה – לא ברור. כבר משחק שני רצוף שקני מילר מחליף את האיש המסוכן ביותר שלו ומפסיד.
בצד השני, קוז׳וך חיכה עוד כמה דקות, הוציא את אבו רומי וגנאח ועבר לשלושה בלמים. מכאן והלאה באר שבע החזיקה 70% בכדור, מכבי לא הצליחו להגיע להזדמנויות והשעון התחיל לתקתק לקראת השער שבדרך.
קודם איסט מ-5 מטרים ומליקה עם אחת מהצלות העונה. אחר כך זלטאנוביץ׳ ואיסט שיתפו פעולה ואחמד דחק פנימה את השער הקל של העונה.
ולבסוף, זה היה רגע מהאגדות. גם בגיל 36, מיגל ויטור הוא השחקן המסוכן ביותר שיש לבאר שבע במצבים נייחים. הוא כמעט ניצח בטדי, וביום שלישי הוא נגח את השער שהבטיח את האליפות.
אפילו אנליסטים חסרי סנטימנטים עצרו והתרגשו:
עוצמת הרגשות שפרצה מויטור אחרי הגול טמנה בתוכה את כל מה שעבר על עמוד התווך של הקבוצה.
ויטור יצא למשך תקופה מהרוטציה, צפה מהספסל בקבוצה שלו נלחמת על אליפות בלעדיו ואז עלה וחתם את האליפות, מול הקהל הביתי.
כל שחקן וכל אוהד ב״ש בסביבה רק רצה לקפוץ על ויטור ולשמוח איתו.
ומאגדה קיימת לאגדה נולדת:
יש הרבה אבות ואימהות לאליפות של באר שבע, אבל יש רק קינגס קנגוואה אחד. זה רק חלק מההספק שלו במשחק:
הפריצה קדימה עם הכדור שהובילה לשער שכבש
המסירה לאבו רומי שהחמיץ
הקרוס שהסתיים בבעיטה של איסט והעצירה של מליקה
הקרוס שהוביל לשער של אחמד
הרמת הכדור החופשי שויטור נגח פנימה
אפילו את הקרן שהובילה לפנדל הראשון קנגוואה הרים
ארבע שערים כבשה האלופה, על ארבעתם יש טביעת רגל של המלך מזמביה. וזאת בנוסף לשישה מאבקים על הכדור שניצח, ל-6 כדורים חופשיים שחילץ ו-95% מסירות מדויקות שמסר.
יום יגיע, אולי בעוד חודשיים, אולי בעוד עונה – וקינגס קנגוואה ישתכר פי-5 בליגה גדולה משלנו. וביום ההוא יתווכחו זקני באר שבע מי היה גדול יותר, וואקמה או קנגוואה. אי אפשר להכריע עכשיו אבל קנגוואה עובד על הקייס שלו.
מזל טוב לקוז׳וך, אליאל פרץ, ונטורה, בלוריאן, זלטאנוביץ׳, גיא מזרחי וכל השחקנים האחרים שמסיימים את העונה כאלופים.
כבוד גדול גם לבית״ר ירושלים, ששיחקה בסגנון ייחודי לה ולרוב מנוגד לבאר שבע ויצרה יריבות אימתנית (כמעט) עד הרגע האחרון.
שחקנים מצטיינים
דירוג השחקנים המצטיינים מבוסס על מודל הציונים הניסיוני של קשר אחורי. בעונה הבאה, כשהמודל יהיה מכויל מעט יותר, נוכל לשתף גם את ציוני השחקנים ולא רק את הדירוג שלהם במשחק.
לא בדירוג אבל ראוים לאזכור: שניים מארבעת השערים בבאר שבע הם שערים של מחליפים. אחמד ואיסט על הראשון, מיגל ויטור על השני. הרבה שחקנים באלופה תרמו תרומה יפה ולא מוזכרים בשלושת הראשונים. גם לוקאס ונטורה, בעוד משחק ״רגיל״ מסר 42/43 מסירות מדויקות וחילץ כמה כדורי מפתח. מהצד השני קרווין אנדרדה הראה ניצוצות, סיים עם שער והיה קרוב לסיים עם עוד שניים. רק שעל ״קרוב ל..״ לא מקבלים תוספת ניקוד.
מקום שלישי: כריסטיאן בליץ׳
היה על המגרש ל-54 דקות בלבד, אבל בדקות הללו חילץ כדורים משחקנים שהיו רחוקים מטרים ממנו, הוציא את הכדור קדימה במהירות – עם הכדור ברגל או במסירות ארוכות מדויקות (כמו הכדור לאבו פרחי שיכל לעשות 2-1). המהירות שבה הוא עושה את הדברים, היכולת שלו להפוך התקפה של היריבה למצב מסוכן לקבוצה שלו – במספר שניות – מרמזת על כמה טוב הוא יכול להיות אם ישאר בריא לאורך עונה שלמה.
מקום שני: איסוף סיסוקו
כן, שני שחקנים במכבי תל אביב בשלישייה הראשונה (רוב מקומות 4-12 הם שחקני באר שבע). סיסוקו עם עזרה הוא שחקן שמשיג 11 כדורים חופשיים ומנצח ב-6 מאבקים על הכדור בצד ההגנתי, וגם מוסר מסירת זהב לאנדרדה שכובש. קשוח, יעיל, עובד בלי הפסקה. מקבל את האדג׳ לפני בליץ׳ בגלל 90 דקות מלאות של משחק.
מקום ראשון: קינגס קנגוואה
ציון 9.8, מהגבוהים שראינו בליגה השנה. לפעמים נראה שבליגה שלנו אין דבר שקנגוואה לא יכול לעשות על המגרש. הוא עוד לא מריץ את הקרן ורץ לנגוח, אבל הוא מוביל את הכדור ורץ לסיים בבעיטה מחוץ לרחבה, מסדר לאחרים את המצבים עמוק בתוך הרחבה ומחלץ כדורים הגנתית טוב כמו כל אחד אחר. שחקן אליפות במשחק אליפות.