ההפסד של ברזיל לנורבגיה הוא 50% מזל ו-50% צמצום הפערים בין הנבחרות.
בואו נתחיל מהנקודה השנייה:
עברו הימים שכל הכוכבים במשחק שכזה נמצאים בצד של ברזיל.
השווי של ארלינג הלאנד עומד על 200 מיליון יורו, כמעט כמו ויניסיוס וקוניה ביחד. ההרכב הפותח של ברזיל שלשום שווה 555 מיליון יורו, לא הרבה יותר מה-415 מיליון ששווים ה-11 שעלו בצד הנורבגי.
ברזיל עדיין הייתה פייבוריטית, אבל זה לא אינטר מול בודו גלימט. יותר כמו משחק בין שתי קבוצות שלשתיהן יש מה לתת.
ואם חוזרים לעניין המזל – אם נשחק את המשחק הזה שוב ושוב, באותם תנאים – ברוב המקרים ברזיל תהיה זו שתעלה לרבע הגמר. לא נורבגיה. תצוגת שוערות מהמעלה הראשונה לצד סיום קליני של האלאנד הפכו את הקערה על פיה.
התכנית של אנצ׳לוטי
מכירים את ברזיל הטכנית? אז הקבוצה על כר הדשא בניו ג׳רזי שהחזיקה בכדור 34% מהזמן זו לא ברזיל שאנחנו מכירים או ראינו בעבר.
המדינה שבה ילדים יודעים להקפיץ כדור מהרגע שהם יוצאים מהבטן של אמא, ויתרה על הכדור. אם הדלקתם טלוויזיה במקרה באמצע המשחק, יש כפול סיכוי שראיתם אותו בשליטה סקנדינבית מאשר ברגליים של הדרום אמריקאיים.
ועדיין, תוכנית המשחק של אנצ׳לוטי הייתה הגיונית:
הפורטה של היריבה הסקנדינבית היא היכולת לרוץ, והנורבגים באמת שרפו את הדשא עם יתרון 104-97 בקילומטרים שכיסו. הם נעו בלי הפסקה ונשארו קרובים אחד לשני, מה שפתח אופציות מסירה בלתי מוגבלות.
מנגד, אנצ׳לוטי סגר להם את הרחבה.
למרות 72 פעמים בשליש האחרון של המגרש, החברים של הלאנד ואודגור הצליחו לגעת בכדור ברחבה רק 15 פעמים בכל המשחק. המסירות היו קרובות אבל לא תכליתיות.
כל איבוד כדור נורבגי – כמו בתמונה המצורפת למטה – עלה במצב מסוכן מהעבר השני.
פעם זה היה הפנדל, בפעם אחת קוניה ב 1-על-1 ועוד הצלה גדולה של נילנד מהבעיטה של ויניסיוס. וכל זה רק במחצית הראשונה.
ברזיל החזיקה פחות בכדור, הגיעה הרבה פחות לשליש האחרון של המגרש, אבל נגעה ברחבה 33 נגיעות לעומת ה-15 הנורבגיות. בשערים הצפויים (xG) היא הייתה שווה 2.7 לעומת 1 של היריבה הצפונית. נגמר 2-1 לנורבגים, אבל היה יכול להיגמר אחרת.
הגיבורים של נורבגיה
ומי אחראי אם לא נילנד, השוער הנורבגי שכבר הציל את הנבחרת שלו בסיבוב הקודם. שלשום הוא סיפק הופעה שמתקרבת לציון 10.
זה התחיל בפנדל של ברונו גימראייש, המשיך בעצירה מול ויני ג׳וניור, יציאה טובה מול אנדריק, עוד בעיטה של ראין ששינתה כיוון ואולי השיא – העצירה בדקה ה-85 מכדור שניתז ממגן ועמד להיכנס.
מיליארד היורו בילו על המגרש בניו ג׳רזי, השוער השני של סביליה תרם פחות ממיליון. אבל הוא השפיע יותר משחקנים ששווים פי-100 ממנו, על הנייר.
השחקן המצטיין השני, ארלינג הלאנד:
מה עוד אפשר להוסיף? מכונה. הלאנד סיים עם 4/4 במאבקים האוויריים, ואת המכריע בהם הוא ניצח מול בלם שווה ערך אליו. בגול השני הוא היה בקצה הרחבה, במצב של 4% סיכוי לגול, והצליח להשחיל את הבעיטה שלו בדיוק, אבל בדיוק לפינה.
הלאנד הוא חלוץ קלאסי בעולם של חלוצים ורסטיליים שכבר לא מתרכזים בכיבושי שער. הוא עושה את התפקיד שלו כל כך מושלם, שאם יש מישהו שיכול להחזיר את ״החלוצים של פעם״ לאופנה – זה האיש.
אם לברזיל היה חלוץ כזה, זה לא היה כוחות.
בשלב הבא
ברבע הגמר, אנגליה מחכה לנורבגיה בתור פייבוריטית. אולי לא פייבוריטית ברורה, אבל65-70% לעלות לחצי הגמר.
שחקנים ההגנה הסקנדינביים הם לא עילאיים, ונורבגיה ספגה בכל אחד מהמשחקים בטורניר עד עכשיו. הבעיה הגדולה של ברזיל בשמינית הייתה הסיומת, ולא סביר שגם קיין, בלינגהאם והחברים יחמיצו באותה מידה. אנגליה בנויה טוב יותר למשחק הפיזי ולמשחק הריצה (נורבגיה חמישית במספר הספרינטים ששחקניה מבצעים במשחק, אנגליה שביעית) ומחזיקה כדור טוב יותר מאשר ברזיל, בטח כשהיא משחקת ב-11 שחקנים.
ועדיין – 30-35% להעפלה נורבגית לחצי גמר היסטורי. זה לא מופרך.