מכבי חיפה של העונות האחרונות היא מופת לאיך לשבור את ההגה ימינה, ואז להחליט שרוצים שמאלה. המאמן מפוטר רק כדי לחזור לסגל שהוא לא מעוניין בו. שחקני רכש מגיעים בתרועה רמה, ואחרי מספר חודשים נשלחים לחפש בית חדש. למכבי חיפה יש היסטוריה מפוארת ושחקני עבר, שההעברות שלהם באירופה מכניסות לקבוצה מיליונים מדי עונה. היא אחת משתי הקבוצות העשירות בארץ, אבל הכסף הזה הולך לא פעם לשחקנים הלא נכונים. ואחרי כל זה, מכבי חיפה שוב מעמידה סגל חזק ועמוס בכשרונות צעירים שיכולים לפרוץ. האם זה יספיק?
מקום 2 בליגה
העונה שהייתה (עונת 25/26)
את העונה שעברה מכבי חיפה פתחה עם דייגו פלורס הארגנטינאי על הקווים. פלורס היה מאמן אלמוני שהגיע בזול, ומצד שני תלמידו ועוזרו של מרסלו ביילסה לשעבר. האם הוא היה מאמן טוב או לא? אי אפשר לדעת. ב-7 משחקי ליגה, מאמן זר שמגיע מתרבות כדורגל אחרת עוד לא יכול להטביע חותם. מכבי חיפה התחילה בלוח משחקים קשה, סיימה בתיקו מול בית״ר ומכבי תל אביב, ואחרי מהפך נתנייתי בדקות האחרונות פלורס הלך הביתה.
ואת מי הביאו במקומו? את ברק בכר, שכמה חודשים לפני פוטר בבושת פנים. מכבי חיפה קיבלה בדיוק את אותו מאמן ממנו נפטרה רק זמן קצר לפני כן, רק שהוא הגיע לסגל מלא בשחקנים שהוא לא מעוניין בהם.
נהואל ויובאנוביץ׳ נמחקו אחרי מחזורים בודדים ופודגורנו הפסיק לראות מגרש מרגע שבכר הגיע. סטיוארט, אגבה, קאני, זסנו השלימו סריה של רכש לא מוצלח, בלשון המעטה.
גם הפציעות לא האירו פנים לחיפה. עלי מוחמד, שהיה אחד הטובים בקבוצה ששיחק, נפצע ושיחק רק 40% מהדקות בעונה שעברה. פדראו בכלל לא שותף. איתן אזולאי החסיר משחקים, קנג׳י גורה לא היה כשיר לפרקים ופייר קורנו סיים את העונה במחזור ה-20.
ודווקא מתוך החושך מכבי חיפה גילתה נקודות אור:
נבות רטנר הצעיר עלה לשחק, ניפק כמה תצוגות ענק ונראה כמו קשר העתיד של נבחרת ישראל בעוד כמה עונות. אלעד עמיר ופיינזיכט הרשימו, ונפצעו. שטייפמן הוכיח שהוא בלם מוכשר וניצח 72% מהמאבקים על הכדור בדקות ששיחק. גיא מלמד הותיק נשלף מקצה הספסל והזכיר שהוא עדיין יודע להבקיע. ולמרות הכישלונות ברוב שחקני הרכש, ילה בטאיי עשה עבודה מעולה בעמדת המגן הימני וסיים ב-30 המצטיינים של העונה האחרונה, כמו גם ירמקוב השוער. קנג׳י גורה, למרות כמה חסרונות במשחק שלו, הוא כנף שמאל ברמה גבוהה מאוד ואילו איתן אזולאי ביצע קפיצת מדרגה והפך לקשר אמצע נהדר ונשק התקפי.
ראינו מכבי חיפה שמבריקה במשחקים בודדים, כמו ה 4-1 על מכבי תל אביב או ה 3-0 על בית״ר ששינה את מסלול האליפות, וגם חיפה שמסוגלת, משחק אחרי, להפסיד בהפרש של 3 שערים. בסיכומו של עניין, גם בעונה מאכזבת מעין כמוה הקבוצה של בכר סיימה 5 נקודות מהמקום שמוביל לאירופה. העונה נגלה האם זו הייתה עונת שפל בדרך לחזרה לפסגת הכדורגל הישראלי, או מגמה.
מה נראה בעונת 26/27
אם חייזר היה מגיע לכדורגל הישראלי ורואה את הסגל הנוכחי, הוא היה מהמר על מכבי חיפה כאחת המועמדות הבכירות לאליפות.
חיפה היא קבוצה שתרשה לעצמה להושיב על הספסל שחקנים בשווי למעלה ממיליון יורו, כמו סדריק דון, בנסון (או חלאיילי הצעיר, וקאני אחריהם ברוטציה), רטנר וכנראה שחלוץ איכותי כמו גיא מלמד. ירין לוי, אחד משחקני העתיד של הכדורגל הישראלי, ישחק בקישור לצידו של עלי מוחמד, שחקן שבשיאו נראה כאילו הגיע לליגה שלנו בטעות. ברוניניו עושה רושם של שחקן שמשנה משחקים כאן ועכשיו, ועל קנג׳י גורה אנחנו כבר יודעים כמה קשה לעצור אותו.
אלא שאנחנו לא חייזרים, ואנחנו מכירים את הבעיות הקבועות בצד הירוק של הכרמל. במיוחד, הלחץ וחוסר האיזון בסגל. לגבי הלחץ, מספיקים כמה משחקים רעים כדי להפוך שחקן מ״המושיע של הקבוצה״ לאחד שמתייבש על הספסל ורוצים להיפטר ממנו. לכמה מתוך השחקנים החדשים שהגיעו בקיץ זה יקרה העונה?
השני הוא חוסר האיזון. חיפה עמוסה בשחקני קישור, ובו זמנית ההגנה בסימן שאלה ואין מחליפים טובים מספיק גם בעמדות המגנים וגם בשער (מה ראו בחיפה בהגנה של נתניה שהם רצו הקיץ גם את ג׳אבר וגם את ניראון?). קאני לא מספיק טוב לאגף ימין. חלאיילי אולי כן, כבר בגיל 20 הוא מהדריבליסטים המובילים בארץ, אבל לא בטוח שיתר התכונות שלו מספיקות. התפקיד של סדריק דון לא ברור, ונבות רטנר – שצריך לעשות קפיצת מדרגה בעונה הזו, בינתיים לא מקבל דקות משחק.
בכר יוכל לשחק ב-3 מערכים שונים:
- ה 4-2-3-1 הקלאסי, כשגם מוחמד וגם לוי יחזיקו את הקישור ההגנתי וברוניניו יקבל את החופש מאחורי החלוץ
- ה 4-3-3, עם ירין לוי בתור מספר 6, כשמוחמד ואזולאי (או דון) לפניו, וברוניניו מוסט לכיוון אגף ימין (חצי אגף)
- או 3-5-1-1, עם חלאיילי וסייף כווינגבאקים
כרגע, במיוחד בגלל סימני השאלה בעמדות הבלמים, נראה שהמערך הראשון הוא החזק בין השלושה.
בכר עצמו נמצא בעונת מבחן. מי שהיה ראשון בדור של מאמנים ישראליים מודרניים, מאמן שידע לבנות עליונות טקטית ומנטאלית ודורג בעבר כאחד מ-50 המאמנים הטובים בעולם על ידי מגזין FourFourTwo – נמצא כרגע בשלב שבו הוא צריך להוכיח את עצמו מחדש.
את מה שיש לבכר ברזומה אי אפשר לקחת, ואי אפשר לזלזל או להוריד ממאמן שזכה ב-6 אליפויות בעשור ובנה קבוצה שעשתה עונת צ׳מפיונס נהדרת. אלא שבעונה שעברה הקבוצה שלו הייתה נחותה טקטית במפגשים מול הדור הבא, כמו קוז׳וך, יצחקי וברדה. תחברו לזה רוטציות לא ברורות, שבהם כישרונות צעירים נמחקים למשך תקופות ומכאן סימן השאלה שעומד מעל היכולת של בכר להוביל את חיפה לאליפות נוספת.
אליפות היא לא המדד היחיד להצלחה. אם ירין לוי וסדריק דון יעלו מדרגה לעמדה של שחקנים מובילים בליגה, אם נבות רטנר וחלאיילי יקפצו מדרגה, אם נועם שטייפמן הצעיר, שניצח ב-72% מהמאבקים שלו על הכדור בעונה שעברה, יהפוך לשחקן רוטציה – ובמקביל מכבי חיפה תסיים בטופ 3 – אפשר לסמן וי על שינוי המגמה.
מכבי חיפה צריכה את העונה הזו כדי לחזור ולבנות זהות של קבוצה מנצחת, קבוצה עם שלד בכיר של זרים וישראלים וגם צעירים שמשתלבים בקבוצה ופורחים.
הסוד הוא – מרגע שבחרתם את המאמן והשחקנים, תנו להם לרוץ, גם אם בתקופה מסוימת התוצאות פחות טובות. הסגל מוכשר ותיאורטית יכול להתמודד על האליפות, אבל הניסיון של השנתיים האחרונות מראה שחיפה מצליחה על הדשא הרבה פחות משווי הסגל שלה. גם שינוי מגמה יהיה תוצאה טובה לעונה הזו.
במקרה של חיפה יש שני קשרים חשובים לעתיד של הכדורגל הישראלי, וכל אחד מהם נמצא בנקודת התפתחות אחרת. ירין לוי הוא 6 קלאסי, ואל תאמינו למי שיגיד לכם אחרת. היום הקשרים האחוריים הטובים ביותר הם כבר לא גרזנים, אלא שחקנים עם קלאס, ניידות ומיקום, סטייל רודרי. ולמרות הפער העצום בין הענק הספרדי ובין הכישרון הישראלי, זו העמדה שירין לוי צריך להתפתח ולעשות את קפיצת המדרגה בה.
רטנר לעומת זאת הוא 8 קלאסי שיכול לרדת אחורה ולקבל כדור מההגנה, ובאותה מידה לשחרר מסירת עומק שמעמידה שחקן מול שוער. הטאץ׳ שלו בכדור כבר בגיל 18, לצד הבנת המשחק והמוכנות לקבל את הכדור הופכות אותו לאחד הכישרונות הגדולים שצמחו פה. הוא חייב לקבל דקות באופן קבוע העונה.
קודם כל – כולם בריאים. בכר מגוון בין 4-2-3-1 לבין 4-3-3 ומצליח לשלוט במרכז השדה בלי לוותר על הברק ההתקפי. לפחות 2-3 שחקנים צעירים עולים מדרגה, לונוויק מסתגל מהר לליגה וההגנה נראית טוב. חיפה מגיעה לפלייאוף חדה, מנצחת ב-2 משחקי עונה וזוכה באליפות. בתקשורת מתווכחים אם שחקן העונה צריך להיות ברוניניו ו-15 השערים שלו או עלי מוחמד.
חוסר האיזון מתפוצץ. בזמן ששחקני קישור מוכשרים מתייבשים על הספסל, ההגנה קורסת פעם אחר פעם. בינואר ההנהלה מביאה עוד ברזילאי פצוע שמתחיל באות ב׳ כדי להושיע את הקבוצה, בזמן שמחפשים קבוצה חדשה לשני הבלמים, סדריק דון והשאלה בשביל רטנר. בכר לא מסיים את העונה.
במשחק בודד, אף קבוצה לא תרצה לפגוש את מכבי חיפה. יש לה מספיק כלים וכישרון לנצח כל קבוצה בליגה בכל מגרש. אבל לאורך עונה שלמה, יש יותר מדי נקודות תורפה שעלולות להתגלות, וכנראה שחלק מהן גם יתגלו. מספיקה תקופה קצרה של תוצאות רעות, מפלס הלחץ יעלה וכדור השלג יתחיל להתגלגל.