נבחרת הקבוצות הקטנות

זו לא עוד "נבחרת העונה". זו נבחרת הקבוצות הקטנות.

מדי פעם מבליחה איזו קבוצה קטנה לפלייאוף העליון, למרות שברור שהיא לא שייכת לשם – לא מבחינת תקציב ולא מבחינת יכולת לטווח ארוך – וחוזרת לתחתית בעונה הבאה.

אבל מה אם הייתה קבוצה קטנה שהייתה עושה את כל ההחלטות שלה נכון? פוגעת בכל החלטה? האם קבוצה כזו הייתה לא רק מגיעה לפלייאוף העליון – אלא גם מצליחה אולי לשאוף גבוה יותר? מקום חמישי, רביעי? אולי שלישי?

הגדרות

קבוצה קטנה היא לא עלבון, היא פונקציה של יכולת ומשאבים. אנחנו מדמיינים כאן קבוצה עם תקציב של עד 30 מיליון שקל לקבוצה הבוגרת. מבלי להיכנס למשכורות של שחקנים, את הסגל המצורף, פלוס מינוס, אפשר היה לבנות עם תקציב בסדר גודל כזה.

בשביל סדרי הגודל, תקציבים לקבוצה הבוגרת:

הפועל פתח תקווה – עם 22 מיליון ש"ח, נמצאת בעמדה לפלייאוף העליון
מכבי נתניה – לפי הדיווחים, 35 מיליון ש"ח
הקבוצה הבאה מבחינת תקציב זו הפועל תל אביב – 45 מיליון ש"ח

ומכאן התקציבים רק עולים ועולים.

הקבוצות מהן נלקחו השחקנים הן רק הקבוצות בחצי התחתון של הליגה, מקומות 8-14, מבני סכנין ועד נועלת הטבלה בני ריינה. בשילוב בין תקציב, תשתית ויכולת נוכחית זו חלוקה טובה.

איך מדרגים? ב"קשר אחורי" אנחנו עובדים על מודל לציוני שחקנים, שמשלב ציונים ממקורות פתוחים (כמו אתרים שמעניקים ציונים) ובין הציון שלנו, שנגזר מצפייה בכל משחק ומשחק בליגה. כמו כן יש משקל קטן ליכולת של שחקן כפי שאנחנו מכירים אותו משנים קודמות, ולא רק לפי ציוני העונה. זה פקטור סובייקטיבי ויחסית שולי.

לכל שחקן מוצמד דירוג עונתי. באיזה אזור חיוג, יחסית לשחקנים אחרים בעמדה, הוא ממוקם העונה. נשתמש בדירוג הזה כדי להעריך את הפוטנציאל הקבוצתי.

המערך

קבוצה שרוצה להצליח מעבר למשאבים שלה חייבת שלד חזק. החלק החשוב ביותר שמניע את הקבוצה הוא מרכז הקישור. אפשר לעלות עם שני שחקני כנף ועוד קשר התקפי ולהשאיר רק 2 קשרי אמצע – אבל זה יהיה שאפתני מדי בשביל קבוצה בלי הגנה חזקה. במקום זה, אנחנו נחזק את מרכז הקישור ונסתמך על התרומה של הקשרים והמגנים למשחק ההתקפה.

המערך הוא 4-1-2-2-1 א-סימטרי. במקום להעמיד שני שחקנים בכנפיים, גיא חדידה ישחק בתור קשר התקפי שנוטה לימין, יוג'ין אנסה יחזיק את כנף שמאל ויחתוך לאמצע, אזוגי יתמוך באגף ימין. במקרה הצורך אפשר להחליף את חדידה בקודג'ו או יאיר מרדכי.

השחקנים

שוער:
נדב זמיר (הפועל ירושלים). טופ #3 העונה. יש רק שוער אחד טוב באופן מובהק מנדב זמיר העונה, וזה גיאורגי ירמקוב. צריך לראות את המשחקים ולספור כמה נקודות זמיר העניק העונה להפועל ירושלים. לקבוצה מהבירה אין הרבה נקודות, אבל בלי זמיר היו לה עוד פחות.
סיכום שוער: קבוצת צמרת.

מגנים:
אלון אזוגי בצד ימין ומוחמד עמאר בשמאל. מקומות 10-15 העונה.
שני מגנים שונים באופיים אבל נותנים עונה איכותית. אזוגי בסכנין הוא מגן קלאסי עם תרומה התקפית איכותית. מספרית, יש לו שער אחד ושלושה בישולים. הוא מטובי יוצרי המצבים בסכנין עם 1.3 מצבים שיוצר למשחק. עאמר הוא מגן יותר פיזי ואגרסיבי, ממובילי הליגה בתיקולים עם 3.5 תיקולים לכל 90 דקות משחק. יש לו דריבל טוב ושער אחד + בישול אחד העונה.
סיכום מגנים: גבול הפלייאוף עליון.

בלמים:
נמניה ליוביסבלייביץ ומארון גנטוס. מקומות 15-20 העונה.
בגזרת הבלמים הייתה תחרות צמודה וקשה. גנטוס הוא המוביל בציונים העונתיים בין בלמי הקבוצות הקטנות. הסרבי הועדף בשובר שיוויון על פני שני הבלמים של אשדוד ועל פני חברו להגנת קריית שמונה שי בן דוד מקריית שמונה, בין היתר בגלל העונות האחרונות המצוינות בבני ריינה.

קישור הגנתי ואמצע:
מוחמד אוסמן מאחור, לפניו גורדנה ומרטינז. גורדנה משחק טופ 15-20 העונה ואילו אוסמן ומרטינז מקומות 20-25.
זה לא נשמע הרבה, אבל כל קבוצת צמרת מחזיקה לפחות ב-3 שחקנים בכירים בעמדות הללו. גורדנה בעונה פשוט נפלאה. תפקידו הוא לא להביא את המספרים, אלא להיות החולייה המחברת בין ההגנה והחלק הקדמי, והוא עושה את זה נהדר – מסירות ברמה גבוהה, עבודה לאורך כל המגרש. מרטינז הוא מהקשרים הדינאמיים בליגה, שחקן שמסוגל גם לנהל משחק וגם לתת את הדריבל שפורץ קדימה. אוסמן נעדר לא מעט בגלל אליפות אפריקה. כשהוא משחק, הוא מהבולטים בליגה בחילוצי כדור עם 8.3 למשחק.
סיכום קישור אמצע: גבול פלייאוף עליון

קישור התקפי וכנפיים:
גיא חדידה ויוג'ין אנסה. שניהם מקומות 8-15 העונה.
חדידה הוא מהשחקנים האהובים עליי בליגה, שועל קרבות תחתית וגאון יצירתי. אחד המוסרים הטובים בליגה, מבחינת מסירה בלבד יכול לשחק בכל קבוצת צמרת. חמישה שערים ו-5 בישולים (ואף אחד מהשערים לא מפנדל) הם אחד מהנתונים שמרמזים על היכולת שלו השנה, אבל מעבר לזה – צריך לצפות כדי להבין את הקסם. יוג'ין אנסה הוא שחקן שנע בין עמדת החלוץ לעמדת הכנף, ובשניהם הוא יעיל מאוד. עם 8 שערים ו-5 בישולים הוא הרבה יותר שחקן של הפעולה האחרונה, ופחות עושה משחק כמו חדידה.
סיכום קישור התקפי וכנפיים: גבול פלייאוף עליון.

התקפה: אדריאן אוגריסה. טופ #3 העונה.
מרגע שג'בון איסט עזב להפועל באר שבע, אין באמת תחרות על העמדה הזו. אוגריסה כבש 8 שערים רגילים, עוד שניים בפנדל ובישל עוד שלושה שערים. עד כאן המספרים היבשים. אבל יותר מכך הוא בולט בתקופה שבה חלוצים הם לא רק תחנה אחרונה לכיבוש, אלא הם עוגן שמעגן את המשחק ההתקפי של הקבוצה ומאפשר את ההצטרפות של הכנפיים, הקישור והמגנים לעמדות כיבוש. חלוץ שלם עם דריבל נהדר, כוח לשחק שחקן מטרה, יכולת מסירה וסיומת. מהחלוצים הטובים שראתה הליגה שלנו העונה.

באיזה מקום בטבלה הקבוצה הזו הייתה מסיימת העונה?

קודם כל, פלייאוף עליון כמעט בוודאות. עמדת השוער טובה באופן קיצוני מזו של מכבי נתניה וגם רוב שחקני ההגנה. ההגנה היא גם היתרון הגדול ביותר מול הפועל פתח תקווה. וגם אם נניח שהפער בין אוגריסה לקוסטה הוא פער קטן יחסית, בחצי מהעונה שביט מזל היה החלוץ של הקבוצה מהמושבה. זו לא אותה רמה.

מה לגבי לשאוף גבוה יותר? סגל שחקנים הוא לא ערובה להצלחה, ואחת הדוגמאות לכך היא הפועל תל אביב, קבוצה שמצליחה כקולקטיב יותר מאשר השווי של כל שחקן בנפרד. לקבוצה שלנו יש יתרון בעמדת החלוץ, אבל היא נחיתות בקישור האמצע וההגנה. וכמובן שאפשר היה רק לחלום על שחקנים ברמה של טוריאל ולויזו.

מה לגבי השוואה מול ההרכב החסר של מכבי חיפה, עם מיכאל אוחנה, קני סייף באגף ימין ונבות רטנר המוכשר כמו שד אבל צעיר במרכז הקישור? ההשוואה קצת יותר הוגנת, אבל כשלוקחים בחשבון את חיפה בהרכב המלא, כולל בנסון, מוחמד, גורה, דון, סק וצמד המגנים, אין פה תחרות מבחינת ההרכב ששתי הקבוצות יכולות להעמיד.

התקרה של קבוצה כזו, ריאלית, הוא מקום שישי בעונה כמו עכשיו, ואולי, עם הרבה מזל וכימיה קבוצתית – לגנוב עוד מקום אחד או שניים למעלה.

מכאן אפשר לצאת עם שתי שורות תחתונות:

הראשונה חיובית –
סקאוטינג נכון והשקעה בשחקנים שמסתובבים בליגה שלנו שנים יכולה להפוך גם קבוצה קטנה לאיכותית ולהרחיק אותה ממאבקי התחתית.

השנייה ביקורתית –
כיצד קבוצות כמו קריית שמונה או אשדוד, עם 3 שחקנים בנבחרת שלנו מוצאות את עצמן נלחמות על ההישרדות בליגה?החוזק של שרשרת נמדד לפי החוליות החלשות שלה. כשקבוצה מביאה 3-5 שחקנים ברמה של קבוצת צמרת, אבל מקיפה אותם בשחקני ליגה לאומית, הכוכבים לא תמיד יצילו את הקבוצה.