הדקה ה-6 היא הדקה של מכבי תל אביב בעידן דיילה.
גם במשחק הקודם בטדי, בשני המשחקים מול באר שבע ובדרבי זו הדקה שבה מכבי מגיעה להזדמנות הטובה שלה – תמיד מהאגף, בדרך כלל דרך הליו וארלה.
במוצ"ש וארלה שהעביר לרביבו, המגן מצא במדויק את עידו שחר לבעיטה נוחה – בדרך הכדור פגע בגדראני – וגול. מאבק האליפות נפתח?
אבל בכל המשחקים הללו קרה דבר נוסף: אחרי המצב הראשון הצהובים מפסיקים להגיע להזדמנויות.
זו הייתה הפעם היחידה במשך 45 דקות שהם הצליחו לשבור את הלחץ של בית"ר ולהכניס 6 שחקנים לאיזור הרחבה.
ההבדל מתחיל בקישור
משחקי כדורגל מוכרעים לרוב במרכז המגרש. הקישור הוא השלד –
העיניים שלנו מופנות לשחקנים שמכריעים את המשחק, אבל המאבק בין שתי חוליות הקישור הוא זה שקובע איזו קבוצה מלכתחילה תגיע למצב הבקעה.
בית"ר במערך ה 4-3-3 מייצרת זוויות משולשות בין כל השחקנים. לכל שחקן עם הכדור יש תמיד לפחות מסירה אפשרית אחת, בדרך כלל שתיים.
בתמונה משמאל רואים איך ירין לוי עולה קדימה ויכול לבחור בין אצילי לבן שימול. סיסוקו ושחר, השניים שאמורים לאתגר את הנעת הכדור של בית"ר דרך האמצע, מוצאים את עצמם אבודים בחיסרון מספרי.
דור פרץ, שבמערך הזה אמור ללחוץ את לוי – בכלל לא באזור.
כך התחיל המהלך שהוביל לפנדל.
יותר שחקני התקפה לא תמיד מוביל ליותר התקפה
ה 4-2-3-1 של מכבי תל אביב נראה התקפי יותר על הנייר וכולל יותר שחקנים התקפיים, אבל זו רק אשלייה.
כש-4 בחלק הקדמי שמנותקים מיתר הקבוצה, יש רק שני שחקני קישור שאמורים לחבר בין החלק האחורי לחלק הקדמי.
להמחיש את זה דרך המספרים:
סיסוקו מסר 8 מסירות מדויקות בחצי שלו, עידו שחר עם 5 מסירות ודור פרץ – 4.
ירין לוי, לבדו, העביר בחצי שלו את אותה כמות מסירות בחצי ההגנתי כמו שלושת קשרי מכבי תל אביב גם יחד (דור פרץ לא קשר, אבל כבר דיברנו על זה מספיק).
התוצאה: הבלמים של מכבי תל אביב לא יודעים מה לעשות עם הכדור ברגע שהם מקבלים אותו. כמה מסירות ארוכות ללא כתובת, והיה גם בלם אחד שניסה לכדרר. פרטים בתמונה הימנית.
הייטור במשחק מחריד אשם לפחות בשער אחד, אבל הוא הש.ג. שהופקר מול לחץ מתואם של המארחים.
המשחק של ירדן שועה
הקישור סיפק את התמיכה, ירדן שועה הוציא לפועל.
אנחנו תמיד מזכירים אותם כצמד: שועה-אצילי, אצילי-שועה. במשחקים האחרונים אצילי להט. בשבת, זה היה המשחק של שועה.
בסולם המודרני של הציונים שנע בין 4 (הייטור) ל-10, שועה עומד על 9.7. גול ושני בישולים, שכל אחד מהם מגיע מיכולת אחרת ברפרטואר הרחב של החוגג הטרי:
בשער הראשון ראינו את הנגיעה הראשונה בכדור. שועה עצר בעיטה על הרגל, המשיך בטאץ' קטן וסיים בקלילות מול מליקה.
בגול השני יכולת ההרמה, עם קרוס מדויק לאזור המסוכן ברחבה.
בשער האחרון זו הייתה היצירתיות וראיית המשחק, כשהוא מצליח להתל ברוי רביבו עם נגיעה-לא נגיעה שהשאירה את אצילי פנוי.
ועוד לפני השערים, בפיגור של 1-0 שועה השאיר את אצילי לבד מליקה במסירת עומק קלאסית. בפעם הזו השוער הצעיר של מכבי לקח. ברשימת המשחקים הגדולים בקריירה של ירדן שועה למשחק האחרון יש מקום מכובד.
הצרה של מכבי תל אביב
הצרה של מכבי תל אביב מתחילה מכך שהקבוצה הזו מוכשרת, ונחשפת רק מול קבוצות שמסוגלות ללחוץ אותה ביעילות.
מול מכבי חיפה הרכב דומה חגג עם שתי שלישיות וגם מול הפועל פתח תקווה הצהובים פייבוריטים.
ברגע שהכדור מגיע לשליש האחרון למכבי יש כלים התקפיים נהדרים:
צד שמאל הוא המסוכן בליגה, ואפילו במשחק נפל כמו שלשום השילוב בין וארלה לרביבו ייצר גול.
עידו שחר עם 8 שערים ממשחק פתוח, והקשר כובש שער ממשחק פתוח אחת ל-200 דקות (מארק קוסטה, היעיל בליגה, כובש אחת ל-160 דקות).
אסנטה עדיין המגן הימני הטוב בליגה, ובין אבו-פרחי למדמון יש לקבוצה לפחות חלוץ אחד לבנות עליו לשנים קדימה.
הבעיה כמובן, היא להביא את הכדור לשליש האחרון מול קבוצות שיודעות לסגור את האמצע.
בשלב הזה של העונה אנחנו כבר לא נראה הפתעות טקטיות כמו מעבר לשלושה בלמים, ולכן הדגש של הצהובים צריך להיות על ייצוב מרכז השדה.
אולי בליץ' כשיר יוכל לעשות את מה שלא עשו האחרים. אולי זה הזמן לשנות מערך, להוריד את דור פרץ (עדיין יכול לעלות כמחליף) ולעלות עם סיסוקו ושני קשרי-שמונה לפניו.
דיילה ייצב המערכת, ונתן לקבוצה מערך קבוע והרכב כמעט קבוע לרוץ איתו. מי שיעמוד על הקווים מכאן והלאה צריך גם להוסיף את האלמנט של ההתאמות ליריבה.
שחקנים מצטיינים
דירוג השחקנים המצטיינים מבוסס על מודל הציונים הניסיוני של קשר אחורי. בקרוב, כשהמודל יהיה מכויל מעט יותר, נוכל לשתף גם את ציוני השחקנים ולא רק את הדירוג שלהם במשחק.
מקום שלישי: בראין קרבאלי
אחרי תחרות קשה מול אצילי וזיו בן שימול, הבלם הקולומביאני מקבל את המקום בשלישייה. השער שלו היה נקודת מפנה שממנה מכבי תל אביב לא חזרה, וזו הייתה נגיחה לא פשוטה כלל – קרבאלי נכנס אליה בעוצמות המוכרות שלו והקדים את הגנת הצהובים. הוא הוסיף 6 פעולות הגנתיות מוצלחות ועוד 4 חילוצי כדור. כמו כן להגנת בית"ר יש חלק חשוב בהנעת הכדור של הקבוצה ושבירת (ניסיונות, לא כל כך מוצלחים) הלחץ של היריבה.
מקום שני: ג'ונבוסקו קאלו
התפקיד של קאלו הוא לנוע ולייצר בלאגן. הוא נע בקלות ויודע לזהות הזדמנויות. בחטיפה מהייטור הוא ייצר את השער השלישי מכלום. קאלו הוא גם מייצר התקדמות דרך "נשיאת כדור" (פרטים יעלו בכתבה נפרדת בקרוב) עם 17 כאלו לאורך של כמעט 140 מטרים במשחק. לשם השוואה שחקן הכנף השני, אצילי, עם 8 נשיאות כדור וחצי מהמטרים של קאלו. הניגרי הוא לא שחקן שקל להבין והתרומה שלו היא בלתי צפוייה. בשבת הוא תרם רבות.
מקום ראשון: ירדן שועה
אחד המשחקים הטובים של שחקן העונה. שועה, כהרגלו "לא מדויק" ומסר רק 7 מתוך 15 מסירות מדויקות. זה המשחק שלו. התפוקה: שער ושני בישולים – בדרך הייחודית שלו. שחקן אחר היה עושה הרבה פחות מהמצבים הללו, אולי אפילו כלום. שועה מקבל במערך של יצחקי חופש כמעט מוחלט ואנחנו זוכים לראות בפעולה יצירתיות שהייתה רק לבודדים כאן בארץ.