כמה אירוני זה שאחרי משחק שלם שהיא התגוננה באופן מופתי, עלתה כל מצרים להבקיע את השלישי וסידרה לארגנטינה את השער הקל שלה במשחק.
ולא רק זה – אלא שמי שאיבד את הכדור היה מוחמד סלאח.
הצד של מצרים
תראו, מצרים היא לא נורבגיה.
מלבד סלאח בימי זקנותו, בהרכב של מצרים לא עלה אף שחקן ששווה יותר מ-5 מיליון יורו. חלאיילי, סולומון ועוד כמה חברים מהנבחרת – היו מככבים אצל השכנים שלנו.
ארגנטינה ניצחה ביום שלישי נבחרת ישראל מחוזקת קלות, אבל מאומנת טוב יותר ויודעת בדיוק, אבל בדיוק מה הגבולות שלה.
מצרים שיחקה כמו אנדרדוגית והמספרים הסתדרו לה. מי שקרא את הטור על הצלחת אנדרדוגיות מובהקות ראה את הדפוס של – לעשות פחות, אבל לבצע טוב את מה שאתה כבר עושה.
הגנתית, המצרים שיחקו בלוק נמוך, אגרסיבי ומאורגן. לא מתוחכם מדי וניתן לפריצה, אבל מוריד את מספר המצבים שהיריבה תקבל.
התקפית, מצרים חיה ממה שארגנטינה נתנה לה. אם אפשר להניע קצת כדור – מניעים. אם יש הזדמנות למתפרצת – יוצאים.
וזה עבד פעמיים.
פעם אחת ההגבהה של עטיה בדקה ה-15, ואיברהים הבלם נגח פנימה ממצב של 10-15% הבקעה (xG). בפעם השנייה מתפרצת מצרית בסופה זיקו כבש את השני. כמעט והייתה לנו נחמה ברזילאית.
הצד של ארגנטנינה
מותר לארגנטינה לעשות טעויות. כשאתה פייבוריט ברמה של 90-95%, אתה מסוגל לשרוד גול מקרי של היריבה ואפילו החמצת פנדל. הבעיה שהאלביסלסטה שיחקו לידיים של המערך המצרי.
מערך ה 4-4-2 יהלום של סקאלוני הוא שריד מהעבר. ברמת הקבוצות, מערך כזה לא היה עובר. ומול מצרים, זה פשוט לא התאים.
כשאתה מנסה לפרוץ הגנה צפופה, האגפים הם המפתח.
אתה רוצה את שחקני הכנף שלך בתנועות עומק אל מול הקו האחרון. אתה רוצה להעמיס כמה שחקנים קרוב לאגף אחד, כמה מסירות מהירות ולהעביר את הכדור לאגף השני. ככה פורצים בלוק נמוך וצפוף.
כשארגנטינה עשתה את זה במחצית הראשונה, ראינו את הפנדל וה-כמעט גול של אלברס. אבל רוב הזמן היא עשתה הפוך. האגף הימני היה שממה. השחקנים היצירתיים נתקעו באמצע. זה לא ההגנה הטובה שמצרים שיחקו כמו החיים הקלים שהאלביסלסטה עשו לה.
הצד של מסי
בארגנטינה יש מסורת – שאם אתה רוצה לזכות במונדיאל אתה צריך להפקיד את כל הביצים בסל של הפליימייקר שלך. וזה תקף גם הוא בן 39.
מרגע שהנבחרת הזו נכנסה לפיגור, הכדור הלך יותר ויותר למסי כדי שיציל את הנבחרת. מתוך 19 בעיטות שהארגנטינאים ניסו במהלך המשחק, מסי היה מעורב ב-11 מהן – חמש מהן כבועט ושש בתור המוסר.
הבא בתור אחריו היה לאוטרו מרטינז עם מעורבות ב-4 בעיטות, ואחר כך דה פול ומקאליסטר עם מעורבות ב-3 כל אחד. זאת אומרת שמסי, לבדו, יצר יותר בעיטות משלושת הבאים אחריו ביחד.
אין שום סיבה לתלות המוגזמת של אלופת העולם במסי. אין עוד אף נבחרת ששואפת להתחרות על התואר שתלויה כל כך בשחקן אחד. בכדורגל ובחיים, אתה מסוכן יותר ככל שאתה בלתי צפוי, אבל היריבות של אלופת העולם יודעות טוב מאוד איך היא הולכת לשחק.
ומסי?
הוא החמיץ פנדל, אבל מאותו הרגע הוא עשה את שלו. הגול שלו היה גרסה מודרנית ל״להרים קרן ולרוץ לנגוח״. הוא הרים את הכדור לרחבה, ו-5 שניות אחר כך היה שם כדי לבעוט אותו בעוצמה לרשת.
מסי, גם בגילו, טוב מספיק כדי להתחרות כשאתה מקיף אותו ב-10 שחקנים שעובדים בשבילו. אבל זו לא האסטרטגיה האידיאלית בשביל ארגנטינה.
הביצוע בגול השלישי הזכיר כמה כישרון יש בנבחרת הזו. חוליאן אלברס, אנצו פרננדס והחברים יודעים לשחק כדורגל, הנבחרת צריכה להאמין שהם גם יכולים לקחת אחריות ולהוביל אותה.