עדי יונה הוא מסוג השחקנים שקל לאהוב, וזה באמת לא משנה את מי אתם אוהדים. הילד יחגוג 22 בחודש הבא, ונראה שהעונה הוא עשה את קפיצת המדרגה המיוחלת מסטטוס של 'כישרון גדול ומבטיח' לשחקן בוגר שכבר אפשר לנתח ולהגדיר במדויק: מהן האיכויות שלו, איפה עובר הפוטנציאל ומהי התקרה האמיתית שלו.
הפרופיל והסגנון
יונה הוא קשר רחבה לרחבה קלאסי (Box-to-Box), או אם תרצו לדייק – יש שיקראו לתפקיד הספציפי שלו על המגרש "8.5". במערך קונבנציונלי של שני קשרים המשחקים בקו אחד, בדרך כלל נמצא קשר אחד שמנהל את המשחק מאחור ועובד בעיקר לרוחב המגרש, וקשר שני שמשחק צפון-דרום ודוחף קדימה. יונה הוא הקשר השני.
הוא פחות מעורב בניהול המשחק השוטף של הקבוצה (רושם רק כ-23 מסירות ל-90 דקות), ובמקום לבוא לקבל כדור לרגל, הוא מחפש כל הזמן לנוע לשטחים המתים ולנצל חללים. למרות שיש לו יכולת מסירה נקייה וטובה, אל תצפו ממנו להיות ה-10 שמנווט את המשחק, כי זה לא הוא. יונה הוא השחקן שלוחץ את הקשר האחורי של היריבה, ויוצא מיד קדימה כמו חץ ברגע שהקבוצה שלו חוטפת את הכדור.
החוזקות: תנועה, מגע ולחץ
היתרונות הבולטים של יונה מתחילים קודם כל בתנועה לעומק, בנגיעה הראשונה בכדור, ובלחץ שהוא מפעיל. בכל מה שקשור לתנועה ללא כדור, מעטים השחקנים בליגה שלנו שעושים את זה טוב ממנו. הטאץ' הראשון שלו בכדור מופתי ומאפשר לו להרוויח שטח יקר.
מבחינת משחק הלחץ – אל תתבלבלו מהנתונים ההגנתיים היבשים שעשויים להיראות דלים לכאורה. במשחק בטרנר, יונה ישב על לוקאס ונטורה (שחקן שמעביר בדרך כלל 40 מסירות מדויקות במשחק). יונה מנע ממנו את קבלת הכדור לחלוטין, וכתוצאה מכך ונטורה סיים את המשחק ההוא עם 15 מסירות מדויקות בלבד. גם בטדי, מול מכבי תל אביב, הוא מחק את איתמר נוי מהמשחק דרך סגירה חכמה.
התפוקה ההתקפית: יצירת מצבים, תנועה וסיומת
הזכרנו שיונה הוא לא פליימייקר קלאסי שמחלק מסירות אמן ממרכז השדה, וזה בא לידי ביטוי גם ביצירת המצבים שלו. לפי נתוני אתר Fotmob, יונה מייצר 0.17 מצבים גדולים ל-90 דקות משחק, קצת מחוץ לרבעון העליון בליגה. הוא בהחלט מסוגל למסור חכם, ומסוגל גם לפרוץ הגנות צפופות בעזרת דריבל, אבל זה פשוט לא המשחק שלו וזה לא מוקד היתרון שלו על פני קשרים אחרים. יונה הוא גם לא הקשר שיורד אחורה ומקבל מהבלמים, אלא מעדיף להיות דינאמי ולקבל את הכדור בשטחים המסוכנים.
התנועה שלו בין הקווים מובילה למצבי הבקעה טובים. אחרי המהפך מול מכבי תל אביב אמר ברק יצחקי "הכנסתי בכוונה את עדי יונה כי הוא משחק בין הקווים מהטובים בארץ וידעתי שתחת לחץ צריך אותו". עברו ארבעה משחקים ויונה כבש צמד נוסף, הפעם אחד שכולל שער ניצחון מול סכנין. "ידענו שיהיו שטחים בין ההגנה לקישור של סכנין, יונה נכנס בדיוק לשם".
יונה רשם העונה 7 מצבי כיבוש גבוהים ממשחק פתוח (הסתברות של 30% ומעלה, xG). הנתון הזה מציב אותו במקום השביעי בליגה בצוותא עם דור פרץ ועוד שלושה שחקנים. מלבד השניים הללו, אין אף שחקן שמוגדר כקשר אמצע שעבר את רף 5 המצבים.
ומה לגבי הסיומת? למרות כמה החמצות זכורות (כמו שלוש ההחמצות מול מכבי תל אביב), יחס ה-xG (שערים צפויים) של יונה הוא מהגבוהים בליגה. אם תסתכלו על כל 7 הגולים שהוא כבש העונה ממשחק פתוח, תגלו שאף אחד מהם לא היה גול "קל". הוא למעשה כבש 7 שערים ממצבים ששחקן ממוצע בליגה היה מבקיע מהם פחות מ-5 שערים בסך הכל.
החולשות
ליונה אין חורים משמעותיים במשחק. למעשה, החיסרון הגדול ביותר שלו הוא שמלבד אותה תנועה אדירה ללא כדור, הוא לא באמת יוצא דופן בשום ממד אחר של המשחק.
אנשים יגידו שהבעיה המרכזית של יונה היא הפיזיות, אבל השאלה האמיתית שצריכה להישאל היא איך היעדר הפיזיות הזו מגביל את המשחק שלו בפועל. איפה הפיזיות הייתה עוזרת? משחק ראש משופר היה עוזר לו מאוד להוסיף עוד מימד לסיומת שלו בתוך הרחבה, וכוח גופני רב יותר היה מסייע לו במאבקים הקשוחים במרכז השדה.
יונה משחק באחת העמדות הכי עמוסות ותחרותיות בליגה. לבאר שבע יש את קנגוואה, למכבי תל אביב יש את דור פרץ כמובן, ומכבי חיפה הביאה העונה את סדריק דון (הפועל תל אביב משחקת במערך שונה ולכן פחות בת השוואה כאן). כדי לעשות את קפיצת המדרגה הבאה, נשאלת השאלה האם יונה יוכל לפתח היבטים נוספים במשחק שלו שיבלטו באותה מידה – כמו דריבל, החדות מול השער או הבעיטה מחוץ לרחבה.
הפוטנציאל
אם אני מנסה למקם את עדי יונה, אני רואה בו מעין שילוב מרתק בין דור פרץ לסדריק דון. התנועה החכמה שלו הופכת אותו לגרסה פחות פיזית אך יותר טכנית של פרץ. מנגד, המהירות שבה הוא נע ויוצא קדימה מזכירה את דון, רק עם פחות שימוש בדריבל ויותר התבססות על תנועה חותכת לעומק.
בשורה התחתונה, עדי יונה הוא כבר מזמן לא עוד "כישרון צעיר". הוא שחקן על סף הבשלות המלאה, שכבר עכשיו אפשר לראות בבירור את החוזקות שמייחדות אותו לצד המגבלות שעוד טעונות שיפור. בנבחרת ישראל, המשבצת שלו כרגע די תפוסה – שחקנים כמו עומרי גנדלמן, ובמערכים מסוימים גם אוסקר גלוך, צפויים לשחק בתפקיד הזה לפניו.
אבל ברמת הקבוצה, יונה הוא שחקן מערכת פשוט מעולה. קשה לחשוב על מערכת שמתאימה למידותיו ולסגנון שלו יותר מאשר ה"כאוס המבוקר" של בית"ר ירושלים. תנו לו ללחוץ באגרסיביות, תנו לו לצאת למתפרצות קטלניות ולהיכנס לעומק בין קווי ההגנה של היריבה. הסגנון הזה תפור עליו.