מה עובד טוב אצל עירוני טבריה?

למה עירוני טבריה זוכה לכתבת הלל? גם כי אני מחבב את הקבוצה עצמה, אבל בעיקר את הקונספט שמכנה את עצמו "עירוני טבריה". זאת אומרת, את הקונספט של הקבוצה שהולכת להישאר ליגה למרות שרוב הסיבות האובייקטיביות נגדה.

ברור שקרבות האליפות הן הדבר המעניין ביותר, אבל הבנת המנגנונים האנליטיים שפועלים בכדורגל לא שלמה בלי להבין מי תשרוד בקרבות התחתית. בסיפור הזה, טבריה היא המועמדת הקלאסית לרדת – קבוצה בלי מגרש ביתי, בלי כישרונות יוצאי דופן ועם אחד התקציבים הנמוכים בליגה.

ומהנקודה הזו הקבוצה עושה שני דברים פשוט ונכון:

1️⃣ שלד, שלד ושלד

התפקיד הכי חשוב בקבוצה (לא הכי נוצץ, אבל הכי חשוב) זה הקשר האחורי. בכלל, אם הרכבת נכון את חוליית ההגנה, ולאחריה את האמצע – עשית את עיקר העבודה בבניית הקבוצה. בטבריה הסתכלו על בני ריינה בעונה שעברה ואמרו – אוקיי, זה עובד. ולקחו לשכנה מהצפון את הקשר האחורי (אוסמן), הבלם (סמביניה), המגן הימני (רון אונגר) וגם את גיא חדידה, שהוא אמנם קשר התקפי, אבל שועל קרבות תחתית ושחקן שכיף לראות ולהעריך.

2️⃣ המשכיות היא קיצור דרך לאיכות

בליגה שלנו יש מספר שניות בודדות לחשוב על המהלך הבא (באירופה זה הרבה פחות). שחקן בינוני שנמצא בקבוצה שבה מכירים אחד את השני הופך לשחקן טוב יותר –
לא בגלל IQ כדורגל, אלא כי הוא לא צריך "להמציא" את ההחלטה מאפס. הוא מכיר את המערך, את השחקנים, ויכול לקבל החלטה טובה יותר.
מלבד אלו שהוזכרו קודם, רוב השחקנים נמצאים בטבריה עונה שנייה, שלישית ורביעית. וגם אלירן חודדה, המאמן.

כשאתה מתחרה מול מועדונים שחיים מהיד לפה, או שעושים 12 חילופי שחקנים בכל קיץ, אתה שווה עוד 10 נקודות לפחות דרך הרגלים, כימיה ושקט.

אז אלו הסיבות שהופכות את עירוני טבריה גם למועמדת חזקה להישאר בליגה, אבל גם לאחת הפייבוריטיות האישיות שלי.