זה היה משחק קלאסי, אבל התוצאה התהפכה:
הפועל פתח תקווה מנצחת בסכנין 2-1
לפי כל הנתונים, זה היה בדיוק מסוג המשחקים שבני סכנין מנצחת והפועל פתח תקווה לא. מה קרה הפעם?
נתחיל מהקבוצה הביתית:
בני סכנין הם רבי אומן בהשגת נקודות כשאתה לא מבין איך זה קורה. הקבוצה מדורגת אחרונה בליגה בהחזקת כדור עם 39%, אחרונה בפער בניסיונות לבעוט לשער, מסירות בחצי של היריב, בתחתית ה-xG למשחק (ביחד עם הפועל י"ם ובני ריינה).
ואז אתה רואה משום מקום את מתיו קודג'ו משאיר את אחמד סלמן ב1-על-1 מול שוער ומשפשף את העיניים. סכנין היא תעלומה אנליטית על קבוצה שעושה מעט, אבל את מה שהיא עושה היא עושה ממוקד ויעיל.
והפועל פתח תקווה:
משחק שהכחולים מהמושבה נוטים לאבד, לרוב דרך טעויות הגנה שמאפשרות ליריבה להבקיע.
הפעם ההגנה (או השופט) שגו פעם אחת בפנדל, וההגנה נפרצה עוד פעם-פעמיים. בסך השערים הצפויים, הפתח תקוואים היו בנחיתות. אבל אף חלוץ העונה לא עושה את מה שמארק קוסטה עושה עד עכשיו.
עם השער השמיני שלו ב-750 דקות משחק, קוסטה הוא אחד משני השחקנים היעילים העונה בכיבוש שערים. שימו לב למספרים הבאים:
קוסטה כובש שער כל 95 דקות
סתיו טוריאל במקום השני עם שער כל 135 דקות
(החישוב, כרגיל, ללא פנדלים)
בגזרת ניצול המצבים, קוסטה כבש 8 שערים אל מול xG של 3.3 שערים. זו תוספת של 4.7 שערים לקבוצה אל מול חלוץ ממוצע. כאן קוסטה וטוריאל צמודים במקום הראשון.
מעבר לקוסטה, השלישייה מאחוריו נמצאת בפריחה. זה היה פחות המשחק של רועי דוד ויותר של הכנפיים – סונגה וקליי.
בגול הראשון, כל ה-11 של סכנין בעמדה להגן על השער. קליי עבר שניים ומסר בין עוד שניים כדי לסדר לקוסטה את הראשון.
בגול השני שישה מגנים של סכנין כיסו 3 מתקיפים. סונגה עצר מהר, נכנס לרחבה ומצא את קוסטה בין המגנים.
עם כל הכאב של אוהדי הפועל פ"ת על עזיבתו של טאבי, לפחות העונה יש תחליפים ראויים. והעתיד של סוגנה נראה גם הוא מזהיר. לא פרמייר ליג, אבל יש לו לאן לשאוף.