השבוע נרשמה היסטוריה קטנה (או גדולה) במונחים מקומיים: ווסלי פטאצ'י השלים את המעבר לאקלמאר ההולנדית תמורת כ-8 מיליון יורו. על הנייר, זו ההעברה הגדולה ביותר בתולדות הליגה הישראלית – סכום שעוקף במונחי ברוטו את עסקת ערן זהבי לסין ואפילו את המעבר של אוסקר גלוך לזלצבורג.
אבל המספרים הללו הם רק קצה הקרחון. אנחנו נמצאים בעיצומה של אינפלציה בשוק ההעברות העולמי, והמקרה של פטאצ'י הוא הזדמנות מצוינת לשאול: מה גורם למועדון לשלוף את הפנקס ולרשום דווקא את הסכום הזה? האינטואיציה תדבר על כישרון או סטטיסטיקה, אבל כשצוללים לנתונים, התמונה משתנה.
המכונה שלמדה את השוק
חוקרים מאוניברסיטת ליברפול החליטו לבחון את השאלה הזו מדעית. הם לקחו את נתוני שוק ההעברות בין השנים 2016 ל-2020 והזינו אותם למודל למידת מכונה (Machine Learning). המטרה הייתה לבודד את המשתנים שקובעים את המחיר הסופי ולדרג אותם לפי חשיבות.
כשמסתכלים על הדירוג שיצר המודל, מגלים שדווקא הדברים שנראים לנו טריוויאליים, תופסים מקום נמוך יחסית בשרשרת המזון:
במקום השישי: "התרומה הכוללת להבקעת שערים". זהו מדד מורכב שמעניק ערך לכל פעולה של השחקן לפי כמה היא קידמה את הסיכוי של הקבוצה להבקיע. נתון מרתק (שעוד שווה הרחבה בעתיד), אבל ברשימת הכסף הגדול – הוא רק שישי.
במקום החמישי: גיל השחקן. נתון שרובנו היינו מציבים בראש הרשימה, מתוך מחשבה שפוטנציאל עתידי הוא הכל, מגיע רק לאמצע הטבלה.
במקום השלישי: אורך החוזה שנותר. בסוף, זה עניין של מינוף – כמה זמן המועדון הקונה יצטרך לחכות כדי להשיג את השחקן בחינם.
ואז מגיעים לראש הרשימה.
המשתנה החשוב ביותר (בפער)
במקום הראשון, הרחק מעל כל השאר, נמצא נתון שאין לו שום קשר לביצועים של השחקן על הדשא, למהירות שלו או לגיל שלו. המשתנה הכי חזק במודל הוא פשוט מאוד:
כמה המועדון הקונה "רגיל" לשלם.
עד כמה זה מובהק? לפי המודל, כוח הניבוי של המשתנה הזה שווה לערך של חמשת המשתנים שמתחתיו גם יחד.
המשמעות היא ששווי העברה נקבע פחות על ידי השאלה "מיהו השחקן", ויותר על ידי השאלה "מיהו הקונה". אם הרוכשת היא קבוצה אמידה עם היסטוריה של רכישות גדולות, המחיר יעלה בהתאמה, כמעט במנותק מהביצועים האובייקטיביים. באותה מידה, גם ההיסטוריה של המועדון המוכר ("בכמה הוא רגיל למכור") משחקת תפקיד במשוואה.
המסקנה העולה מהמחקר היא שעם כל הכבוד לסקאוטינג ולגרף השיפור, השאלה המכרעת לשווי העסקה היא המסלול שלה – מאיזה מועדון הגעת, ולאיזה מועדון אתה הולך.
ובחזרה לפטאצ'י
בתוך המערכת הזו של הרגלי צריכה ומועדונים עשירים, יש בסוף גם כדורגל. במקרה של ווסלי פטאצ'י, ולמרות שהמחיר מושפע מהכיס העמוק של ההולנדים, אני סבור שהעסקה מוצדקת. לא סתם ציינתי בהזדמנויות שונות שהברזילאי היה שחקן העונה האמיתי של מכבי תל אביב. אקלמאר אולי משלמים כי זה הסטנדרט שלהם, אבל הם מקבלים נכס ששווה את ההשקעה.