מכבי תל אביב עם ניצחון שני רצוף בליגה, וגם ניכר שיפור קטן: ב-90 דקות מול סכנין הקבוצה הביתית הייתה שווה גול וחצי מבחינת איכות המצבים. בני סכנין הם לא קבוצה שקל לשחק נגדה, אבל מצד שני – האם זה מספיק למי שחלמה ועדיין חולמת על אליפות?
ואחרי כל זה, למכבי תל אביב היו כמה מצבים טובים שאותם החמיצה, והגול הגיע דווקא ממצב קשה – 6% הסתברות לנגיחה של עידו שחר להיכנס, לפי המודל של אופטה (אכתוב על המודל עוד בכתבה נפרדתץ מקצועית, המודל טועה כאן. לדעתי זה יותר בכיוון ה 10-12%).
הסיפור השני הוא עידו שחר. 6 שערים ללא פנדלים יש לו עד עכשיו העונה (ואנחנו סופרים ללא פנדלים) ב-16 משחקים. בעונות הקודמות לקח לו למעלה מ-40 משחקים להגיע ל-שישה שערים. שחר הופך לאחד מקשרי ה box-to-box הכי טובים שראינו כאן בשנים האחרונות. רחבה-לרחבה, קוראים לזה לפעמים בעברית. פחות הקשר ששובר הגנות במסירה, יותר מתקל בצד אחד, ואחרי כמה רגעים נכנס לרחבה של היריבה בצד השני. בתחילת המחצית השנייה הוא נכנס לרחבה וקיבל הרמה מופתית מרוי רביבו – נגיחה של 35% סיכוי להיכנס הלכה החוצה. בדקה ה-77 זו הייתה נגיחה קשה בהרבה, בחצי נפילה, שמצאה את הרשת.
עד אותו הרגע, זה הרגיש כמו עוד ערב מתסכל בבלומפילד. סכנין, אחרי תבוסה של 5-0, הגיעה עם האסטרטגיה הרגילה: לוותר על הכדור, לשחק נמוך וצפוף, לנצל חוסר ריכוז רגעי כדי לכבוש. למרות 29% אחזקה בכדור בלבד האורחים מהצפון כמעט כבשו ראשונים: קרן של ג'אבייר בושנאק בדקה ה-13 כמעט הסתובבה פנימה, ורק הצלה גדולה של בן חמו מהקו מנעה יתרון מוקדם של סכנין. שלוש דקות לאחר מכן אושר דוידה מצא את מדמון עם הרמה גדולה מימין, מדמון היה לבד ובמרכז הרחבה, אבל ההרמה הייתה כמה ס"מ גבוהה מכדי שמדמון יצליח לייצר נגיחה טובה. לדוידה הייתה עוד בעיטה נוחה מתוך הרחבה בתוספת הזמן של המחצית הראשונה (25% הבקעה), ועוד נגיחה סבירה מקרן של בן חמו (18%) בדקה ה44', אבל כאן מסתיימים פחות או יותר המצבים המסוכנים של מכבי ת"א במשחק.
השחקנים המצטיינים: רוי רביבו. שתי הרמות מושלמות, אחת הפכה לבישול, השנייה להחמצה. פליימייקר בפועל מעמדת המגן הימני, עם 115 נגיעות בכדור. השני הוא איתי בן חמו – 118 נגיעות בכדור (ראשון במשחק), פעילות בלתי פוסקת בחלק ההגנתי והצלה גדולה אחת מהקו שבלעדיה כנראה הצהובים לא היו רואים ניצחון.